אחרי המשחק נגד פיניקס דיברו בגולדן סטייט בעיקר על שיפור נחוץ בהגנה. רק ברבע השני ראינו את ה-Warriors מעלים הילוך בצד הזה של המגרש, אבל עוד ערב של התקפה משובחת שוב הספיק לניצחון, הפעם בטורונטו, מול קבוצה חזקה עם סופר סטאר בהתהוות. 35 לקארי, 15 לתומפסון, 30, 9 ו-6 לדוראנט.
קל לדבר, קשה לעשות. בווריורס כבר יודעים שההגנה היא נקודת התורפה, אבל תרופת פלא עדיין אין. תוך שהם מציגים הגנה קטסטרופאלית ברבע הראשון, ה-Warriors רדפו אחרי הרפטורס במהלך כל הרבע. פצ’וליה התקשה מול ואלנצ’יונאס, הסנטר הנהדר של טורונטו, שלקח ריבאונד אחר ריבואנד מתחת לסל של גולדן סטייט וקלע להנאתו בצבע. היתרון נע בין 7 לעשר נקודות, וגם כניסתם של איגודלה ומגי, או מעבר לחמישייה נמוכה יותר, לא ממש עזרו.
ג’וויל מגי נתן כמה דקות טובות במספר משחקים עד כה, וניתן היה לצפות שהוא או-טו-טו מקבל מקום בחמישייה. שמעתי וקראתי לא מעט פרשנים ואוהדים ששאלו את עצמם מדוע הוא לא מקבל יותר דקות. את התשובה לשאלה הזו קיבלנו שלוש וחצי דקות לסיום הרבע: איגודלה חטף מסירת רוחב שערוריתית של הרפטורס ויצא להתקפה מתפרצת. מגי רץ בקו ישר מסל לסל וקארי רץ לפינה הנגדית על מנת לקלוע שלשה. כיוון שסטף היה פנוי, שלח אליו איגודלה את הכדור. אינספור מתפרצות של ה-Warriors הפכו כך לשלשות בשנתיים האחרונות, אך לא הפעם. נחשו מי יירט את הכדור? ניחשתם נכון. המהלך אכן הסתיים בשלשה במתפרצת, אבל בצד השני. איבוד כדור שיכול לגרום לנשירת שיער מואצת אצל כל מאמן. שאקיל כבר יעשה מזה מטעמים.
איכשהו, ההתקפה השאירה את הווריורס בתמונה ושלשה של דוראנט עם הבאזר הורידה את הפיגור ל-4 בלבד: 38-34. רבע הגנתי מזעזע. לרבע השני כבר עלתה חבורה נחושה יותר, וסוף סוף ראינו קצת עצירות. שלשה נוספת של דוראנט העלתה את ה-Warriors ליתרון ראשון אך הרפטורס לא ויתרו. ואלנצ’יונאס חזר לפרקט ושוב הרג את הווריורס כשהוא קוטף כדורים חוזרים בהתקפה פעם אחר פעם. טורונטו עלתה ליתרון 4 אך משחק משופר של קארי בהתקפה וגרין בהגנה החזיר את היתרון לגולדן סטייט.
קצת יותר משלוש דקות לסיום החצי הראשון, כשה-Warriors ביתרון 6, הוריד קר את פצ’וליה לספסל ועבר להרכב נמוך: קארי, ליוינגסטון, איגודלה, דוראנט וגרין. למרבה ההפתעה הורד גם ואלנצ’יונאס לספסל. אני מבין את החשש להשאיר גבוה איטי מול הרכב המוות של גולדן סטייט, אבל ואלנצ’יונאס היה נפלא עד אותו הרגע ופשוט אימלל את הווריורס מתחת לסל. לאף קבוצה בליגה אין את הכלים להתמודד מול ה-Warriors במשחק של נמוכים מול נמוכים, הדרך היחידה לעצור אותם הוא לנצל את נחיתות הגובה והמסה שלהם מתחת לסל. דווין קייסי חשב אחרת, והתוצאה לא איחרה לבוא: ב-134 השניות הבאות ה-Warriors רצו 0-9 והדגימו לנו איך נראה כדורסל מושלם: חסימות ותנועה ללא כדור, משחק מסירות שוטף, הגנה רצחנית עם חילופים אוטומאטיים, חטיפות וריצה למתפרצות. הרפטורס איבדו כדורים, לקחו זריקות קשות וללא ואלנצ’יונאס גם איבדו את היתרון בריבואנד. בהגנה הם היה חסרי אונים מול המשחק השוטף של הווריורס. אגב, 134 השניות הללו כללו שתי החטאות של קארי ודוראנט לשלוש, כשהם פנויים לגמרי. זה היה יכול להיות 0-15 בקלות.
למחצית ירדו ה-Warriors ביתרון 13, כאשר לתומפסון רק שתי נקודות. בשתי ההתקפות הראשונות של הווריורס ברבע השלישי ויתרו קארי ודוראנט על זריקות נוחות שהם בדר”כ קולעים באחוזים גבוהים. המטרה: להכניס את קליי למשחק. התוצאה: שתי שלשות של קליי תוך 33 שניות. סל של דוראנט העלה את היתרון ל-19 והרפטורס לקחו פסק זמן, שעזר להם לשנות את המומנטום. קליי החטיא שתי שלשות נוחות ודמאר דרוזן, הכוכב הגדול של הרפטורס, החליט לקחת את המשחק על עצמו. דרוזן הוא לא כוכב חדש ב-NBA, זוהי עונתו השמינית ומאחוריו שתי הופעות באול-סטאר, אבל נראה שהוא עשה קפיצה רצינית הקיץ. הוא תוקף את הסל בצורה שמזכירה את הארדן, ומצליח לקלוע או לסחוט עבירה כמעט כל פעם. 17 מ-17 מהקו היה לו הערב. דרוזן הפנים את העובדה שהוא אינו קלעי גדול משלוש, אז הוא לוקח זריקות ל-2, ועושה זאת ביעילות של סופר סטאר. דרוזן מוביל את הליגה כרגע בנקודות למשחק, ועושה זאת עם שלשה אחת לכל שני משחקים בממוצע. מאוד מרשים.
כך, כשהם תוקפים את הסל, הורידו הרפטורס את הפיגור ל-5 בלבד. לקראת סוף הרבע קארי התחמם מעבר לקשת וה-Warriors העלו את היתרון ל-9 בסוף הרבע השלישי. דקות טובות של קארי, דוראנט, מקאו ואיגודלה הצליחו לשמור את ה-Warriors בטווח ביטחון מהרפטורס, שלא הצליחו לאיים. היתרון ירד ל-6 נקודות 40 שניות לסיום, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי עבור המקומיים. ניצחון חוץ מרשים לווריורס, למרות שלושה רבעים של הגנה חלשה.
משחק נפלא לאיגודלה. ללא ספק הטוב ביותר שלו העונה. ההגנה וניהול המשחק החכם היו שם כמו תמיד, אך הפעם אנדריי מצא גם את הטאץ’: 10 נקודות ב-100% מהשדה, כולל 2 מ-2 לשלוש, בנוסף לשלושה ריבואנדים, 6 אסיסטים, שתי חטיפות וחסימה, והכל ה-25 דקות. גדול.
משחק נפלא גם לרוקי פטריק מקאו, שנראה שתפס סופית את משבצת המחליף השני בקרב הגארדים (אחרי ליוינגסטון), על חשבונו של קלארק. 20 דקות היו לו הערב, ותרומה נפלאה ברגעי ההכרעה, בשני צידי המגרש.
ביום שישי בבוסטון.
GO WARRIORS