לשחקני הפליקנס בטח נמאס לראות את הווריורס. 12 הפסדים רצופים יש להם כבר מולם. כשהייתי ילד, אני זוכר שאחרי כל הפסד של מכבי בגביע אירופה (אז עוד לא היה יורוליג) היו כל הפרשנים מביעים סימפטיה כלפי היריבה הבאה של מכבי בליגה: ״מסכנים, מכבי יוציאו עליהם את העצבים״. ברוב הפעמים זה היה נכון. להבדיל, הווריורס בשנתיים האחרונות פתחו את העונה עם הפסד ביתי, ומיד נסעו לניו-אורלינס כדי להתאושש. הערב הוביל אותם תומפסון, בערב קליעה נהדר, עם 33 נקודות.
ההתחלה דווקא לא בישרה על הצפוי. אני לא יודע מה היו הציפיות של שחקני גולדן סטייט, אבל בתחילת המשחק הם נראו כמי שלא ציפו להתנגדות כלשהי מהקבוצה המקומית. איבודי כדור, הגנה חדירה ומשחק מפוזר באופן כללי איפשרו לפליקנס להמטיר שלל שלשות ולהוביל 6-21. כל מטאטא ירה, 8 שלשות ברבע הראשון, וכולם חוגגים על ההגנה הנרפית. גם קזינס ואנתוני דייויס השתתפו בחגיגת השלשות, מה שנהיה אופנה בקרב סנטרים החל מהעונה הקודמת.
ברבע השני החלו הווריורס להשיב מלחמה ונתקלו בקבוצה שמאמינה שהיא הולכת לנצח. הפליקנס הגיבו בקשיחות והתפתח משחק עצבני, כשהשופטים שורקים לטכניות במטרה לא לאבד שליטה. במצב של 50-62 לפליקנס, 3 דקות למחצית, דוראנט הוביל ריצת 2-11 והווריורס ירדו להפסקה במינוס 3 בלבד. קליי תומפסון, שלהט במשך כל המשחק, פתח את החצי השני עם שלשה, ושלוש דקות אח״כ עשה את המהלך של המשחק: הולידיי עלה לשלשה, קליי חסם אותו בצורה נקייה, השתלט על הכדור החופשי, רץ כל הדרך לסל השני וסיים בדאנק, כשהולידיי המתוסכל דולק בעקבותיו. המהלך הזה השלים ריצת 2-13 (4-24 בצירוף סוף הרבע השני), והווריורס ביתרון 8. הפליקנס ניסו לחזור, והצליחו לנגוס ביתרון פה ושם, אבל היתה תחושה שהמשחק בשליטה טוטאלית של הווריורס. כל פעם שהפליקנס עשו קולות של קאמבק, מישהו בווריורס, בדר״כ קליי, התעורר והעלה את היתרון מחדש. 120-128 לווריורס בסיום.
דוראנט היה מצויין בשני צידי המגרש (7 חסימות), למרות שעדיין הירבה לאבד כדורים. גרין חזר מפציעה והיה טוב כהרגלו בהגנה ובמשחק המסירות. קארי תרם את שלו בקליעה ובניהול המשחק, ואיגודלה, שחזר מהעדרות של משחק אחד, נראה טוב, שזה חדשות טובות מאוד לווריורס. כשאיגודלה במיטבו קשה מאוד לנצח את גולדן סטייט. כספי כנראה עדיין פצוע ולא שותף כלל. לא הצלחתי לראות אם הוא היה על הספסל. יכול להיות שנשאר באוקלנד?
לניו אורלינס יש את הקו הקדמי הטוב בליגה. הבעיה היא שהכדורסל המודרני מתנהל ברובו על קשת השלוש, ואם אין לכם גארדים דומיננטיים, לא תגיעו רחוק. לטווח רחוק, אי אפשר לבנות על השלשות של קזינס ודייויס. היתרון הגדול שלהם הוא מתחת לסל, והם יהיו צריכים קלעים אמינים מסביבם כדי לנצח. ג׳ורדן קראופורד ומיודענו איאן קלארק קלעו היטב לפליקנס הערב, אבל אני לא משוכנע שיש להם מספיק כוח אש מעבר לקשת. אם אני צריך לנחש, הפליקנס גם השנה לא יהיו בפלייאוף, ואני בהחלט יכול לראות מצב שבו הם מעבירים בטרייד את קזינס כדי לקבל גארד איכותי.
מחר בממפיס. GO WARRIORS.