כמו לא מעט משחקים העונה, הווריורס התייצבו למשחק מול קבוצה בינונית מינוס כשהם אדישים ועייפים, קיבלו בראש ולא הראו שום סימני התנגדות. אחרי 3 עונות רצופות של השגיות בלתי פוסקת, ששברה שיאים והביאה אותם עד לגמר ה-NBA בכל אותן שנים, העונה הזאת שונה. הווריורס שומרים כוחות לימים החשובים של העונה, ובסה״כ הכל טוב: הקבוצה יחסית בריאה, ולמרות משחקים עלובים פה ושם לווריורס עדיין יש את המאזן הטוב בליגה.
וזה אכן היה משחק עלוב. צמד הפרשנים של הווריורס הפליא בשבחיו להתקפה של הג׳אז, שקלעו בסביבות 60% במשך כל המשחק. אני, לעומתם, הבטתי משתומם במסך הטלויזיה, ולא הבנתי איך יוטה קולעים רק 60%. כל התקפה כמעט הסתיימה בזריקה חופשית לגמרי: שלשות, דאנקים – כל מה שהג׳אז רצו הם השיגו בלי בעיות. הווריורס לא מצאו שום סיבה להזיז את הרגליים באחד על אחד, לעזור בהגנה, להצמד לשחקן החותך לסל, או לקחת כדור חוזר במקרה הנדיר של החטאה. הארדן מול הגנה כזו היה קולע 60 נקודות ברבע אחד.
ההתקפה לא היתה טובה יותר. למעט קליי, אף אחד לא הצליח לאפס את היד. למעט ג׳אוויל מגי, אף אחד לא נלחם במטרה לנצח. יוטה הובילה משריקת הפתיחה עד לסיום, בהפרש שהלך וצמח ככל שהמשחק התקדם. ואיך הגיבו בגולדן סטייט? ב-19 איבודי כדור, ובפיהוק אחד גדול. דריימונד גרין, שבדר״כ כל סל קל בהגנה מוריד לו שנה מהחיים, לא נראה מוטרד במיוחד. ברבע הרביעי, כשהווריורס בפיגור 25, אפשר היה לראות את ליוינגסטון (0 מ-3 ב-11 דקות) וקליי צוחקים להנאתם על הספסל.
למרות כל זאת, אין לי שום סיבה להעביר ביקורת על השחקנים, שרובם היו פשוט נוראים הערב. דוראנט, גרין, סטף, איגודלה, ווסט, ליוינגסטון – כולם הציגו משחק נירפה ואדיש. אפשר להבין. בעונה מתישה, אחרי משחק מעולה וקשה מול בוסטון, הווריורס היו חייבים לקבל בעיטה בתחת כדי לחדש את המצברים, והג׳אז שמחו לקחת חלק בתהליך הזה. כל השחקנים שציינתי, כולם יודעים מתי והיכן סופרים את הכסף. יוטה לא תהייה בפלייאוף, אבל אם הם היו מגיעים לשם, הווריורס היו גומרים אותם בסוויפ בדיוק כמו בעונה הקודמת, בה הג׳אז היו טובים בהרבה.
אבל דווקא יש לי ביקורת הערב, ובאופן מאוד מפתיע, היא מופנית למאמן. סטיב קר הוא מאמן מושלם עבור הווריורס, ואני חייב לציין שאין מאמן או שחקן ב-NBA שאני נהנה להקשיב לו יותר. איש חכם ורהוט, בעל חוש הומור מופלא. אז מה היתה הבעיה הערב? לא מה שאתם חושבים. אני לא מצפה מקר שיכין את השחקנים יותר טוב למשחק מסוג זה. אני לא מצפה ממנו לבקש פסק זמן אחרי כל מחדל הגנתי ולגעור בשחקנים. את המחוות האלה סטיב קר שומר, ובצדק, לימי הפלייאוף. קר לא ינסה לסחוט את שחקניו ללא צורך בינואר. המשחקים ביוני הרבה יותר חשובים.
אז איפה הביקורת? ברוטציה. כספי ומגי בילו הרבה זמן על הספסל במשחקים האחרונים. אחרי המשחק החשוב מול בוסטון, אני סבור שהיה צריך להשתמש בהם יותר. נכון. מגי נכנס עוד בחצי הראשון, כיוון שלוני לא שיחק וג׳ורדן בל עדיין פצוע, אבל הוא היה צריך לקבל יותר דקות. כשהמשחק היה עוד פתוח. ניתן היה לראות כבר מהפתיחה שהווריורס לא הגיעו לשחק הערב – מדוע לא להכניס את כספי כבר ברבע השני? כמה חלוד כספי היה ניתן היה לראות בפעמיים הראשונות בהן נגע בכדור: בשני המקרים זה נגמר באיבוד. זה היה משחק אידיאלי להכניס את כספי ומגי לעניינים. כספי נכנס רק ברבע השלישי, כשההפרש כבר היה בסביבות ה-20. עומרי היה חלש הערב, ומגי דווקא היה נהדר, אבל שניהם היו צריכים לקבל יותר דקות כשהמשחק עוד היה תחרותי. אני לא טוען שכספי ומגי היו מובילים קאמבק, אבל הם היו יכולים להכניס קצת אנרגיות, ובעיקר לצבור ביטחון לקראת משחקים חשובים יותר, שעוד יבואו. לווריורס רק שני הפסדים פחות מלרוקטס, והקרב על המקום הראשון פתוח לגמרי, בעיקר כשנזכרים שלרוקטס יש את שובר השיוויון במקרה של מאזן זהה.
שלושת המשחקים הבאים יהיו נגד קבוצות שכבר ניצחו את הווריורס העונה. זה מתחיל ביום שישי, בסקרמנטו.
GO WARRIORS