קטגוריה: משחקים

פשוט בושה – ה-Warriors נחנקו ברבע הרביעי והפסידו בהארכה לממפיס


בשנה שעברה ה-Warriors שברו לא מעט שיאים בעונה הרגילה. אחד מהם: הקבוצה הראשונה אי פעם שמסיימת עונה כאשר שום יריבה לא מצליחה לנצח אותם יותר מפעם אחת. התענוג הזה כבר לא יחזור השנה: ממפיס כבר ניצחה את הווריורס פעמיים בשני מפגשים העונה, וההפסד הערב כאב במיוחד.

במשך שלושה רבעים הווריורס שיחקו נהדר. קארי נתן רבע שלישי ענק שהזכיר את העונה הקודמת, והיתרון של גולדן סטייט תפח עד ל-24 נקודות. הגריזליס דווקא שיחקו טוב, אולם כל שלושת הסקוררים של גולדן סטייט היו חמים ונראה היה שהניצחון מונח בכיס. ואז הגיע הרבע הרביעי, שניפתח ביתרון 19 לווריורס. אחרי שלושה רבעים של כדורסל קשוח מול קבוצת כדורסל קשוחה כמו ממפיס, עלו ה-Warriors לפרקט רכים ועלובים. הם הציגו משחק נירפה ומפוחד וקיבלו נוק-אאוט. הגריזליס פתחו את הרבע בריצה של 0-7 תוך פחות משתי דקות. 6 קליעות עונשין רצופות העלו את הווריורס ליתרון 18 ואז באה ההתפרקות הסופית: תוך פחות מ-3 דקות הגריזליס רצו 0-16 ופשוט השפילו את הווריורס לעיני הקהל הביתי. מה לא ראינו: בחירת זריקות קטסטרופאלית, איבודי כדור זוועתיים, טיילת בהגנה, כניעה טוטאלית בריבאונד, ועוד, ועוד…

הנה כמה נתונים על הרבע הרביעי: רק שחקן אחד של גולדן סטייט קלע סל שדה (קארי עם 2 מ-5), כל השאר: 0 מ-8. ה-Warriors קלעו 9 מ-16 מהעונשין, כשדוראנט מחטיא שלוש זריקות עונשין רצופות, וקליי 0 מ-2 מהקו. 5 איבודי כדור לווריורס, אחד לגריזליס. להמשיך? בבקשה: אפס אסיסטים לגולדן סטייט ברבע הרביעי. אפס! להזכירכם: הווריורס במקום הראשון הליגה בקטגוריה הזו, בהפרש ניכר מכל האחרות, עם 31.2 למשחק! פשוט לא ייאמן. אבל יותר מכל הסטטיסטיקות הנ”ל, מה שראיתי זו קבוצה מפוחדת שאין לה מושג מה היא רוצה. הווריורס, לפחות עד שיוכח אחרת, הם קצת… איך לאמר את זה… לוזרים. לפני שאתם שולחים אותי לבית חולים לחולי נפש, אני צריך להסביר.

נתחיל במה שכולם יודעים: הווריורס הם הקבוצה הכי טובה הליגה, ויעידו על כך המאזן שלהם ואינספור סטטיסטיקות שונות ומשונות. אין שום קבוצה ב-NBA שיש לה כישרון שמתקרב לקבוצה מאוקלנד. מסיבה זו רוב משחקי הווריורס מוכרעים בשלב מוקדם יחסית, לעיתים קרובות עוד ברבע השלישי. מעט מאוד משחקים של גולדן סטייט היו צמודים בדקה באחרונה, וכאן מתחילה הבעיה. במשחקים הצמודים שהווריורס ניצחו, הם עשו זאת בהגנה. כשאני כותב “הם” אני בעצם מתכוון לדריימונד גרין. שלושה משחקים הוא ניצח עבור הווריורס העונה במהלך הגנתי מכריע: נגד מילווקי, ניו-אורלינס ואטלנטה. בצד בשני של המגרש היו לווריורס מספר הזדמנויות להכריע משחק עם הבאזר העונה. כמה מהם הסתיימו בסל ניצחון? אפס. מה עשו הווריורס הערב, בסוף הרבע הרביעי, עם 7.4 שניות ואפשרות להכריע את המשחק? לא הרבה. אני לא יודע איזה תרגיל שרטט קר בפסק הזמן. אין ספק שהוא סידר תרגיל לקארי, שהיה השחקן הטוב של הווריורס הערב, והיחיד שלא רעדו לו הידיים ברבע האחרון. מה שיצא מזה היה זריקת התאבדות כמעט מחצי מגרש.

בעונה הקודמת, לצד הרבה משחקים בהם הווריורס דרסו את היריבות, היו לא מעט משחקים אותם ניצחו הווריורס עם מהלכי התקפה גדולים, עם סלי ניצחון או סלים שכפו הארכה עם הבאזר. קארי, קליי, גרין, אפילו איגודלה: כולם קלעו סלי קלאץ’. העונה זה נגמר באיבודי כדור, זריקות גרועות ו\או סתם החטאות. זאת ועוד: הווריורס ניצחו הרבה משחקים בעונה הקודמת כשהם חוזרים מפיגור גדול. אני לא זוכר אפילו מקרה אחד כזה העונה. אם הצלחתם לעלות ליתרון גדול מול גולדן סטייט העונה, תסיימו את המשחק עם ניצחון. ההיפך דווקא כן קורה: הווריורס איבדו יתרון 18 נקודות הערב פחות מ-8 דקות לסוף, נגד קליבלנד הם איבדו יתרון 14, 9 וחצי דקות לסיום, וגם במשחק במילווקי הם נחנקו ואיבדו יתרון מבטיח, לפני שגרין סידר להם ניצחון בהגנה.

ללא ספק יש פה בעיה. הבשורות הטובות הן שחומר השחקנים הקיים מכיל כמות מעוררת קינאה של ווינרים מוכחים: קארי, דוראנט ותומפסון קלעו לא מעט סלי ניצחון עם הבאזר בקריירה שלהם. אין שום סיבה שזה ייפסק העונה. לווריורס גם יש מאמן נפלא, חכם ובעל מוח כדורסל חריף. אני משוכנע שהוא ימצא פיתרון. הנה מספר מחשבות ודרכי פיתרון:

1. צריך זמן. זוכרים את העונה הראשונה של לברון במיאמי? בתחילת העונה היו להם אחוזי קליעה מחרידים ברגעי קלאץ’. לוקח זמן להרגיש נוח: קארי ותומפסון צריכים להתרגל למנהיג חדש בקבוצה, וגם לכוכב על כמו דוראנט לוקח זמן להרגיש בעל-בית, בעיקר כשלצידו MVP מכהן. עם קצת סבלנות יכול להיות שהכל יסתדר.

2. צריך לקבוע היררכיה. עד עכשיו ברוב המהלכים המכריעים סטיב קר הלך אל דוראנט. הערב אל קארי. אפשר להבין, במיוחד כשדוראנט לא מפסיק להחטיא וקארי היחיד שמשחק עם ביטחון… אבל! – דוראנט הוא היחיד בקבוצה, ואחד השחקנים היחידים בליגה, שתמיד, אבל תמיד, יכול לסדר לעצמו מצב קליעה טוב. דוראנט לא תמיד יקלע, אבל השילוב של הגובה, הזריזות ויכולת הקליעה שלו הופכים אותו לבלתי שמיר (יש מילה כזו?) – בפוטנציה, הוא תמיד יכול להגיע למצב קליעה נוח. אני מציע שסטיב קר יכריז עליו כעל אופציה ראשונה. זה לא אומר שהוא יהיה זה שתמיד יקח את הזריקה, אבל זה קודם כל צריך לעבור בידיים שלו.

3. צריך גמישות. לכל תרגיל מכריע צריכות להיות שתיים-שלוש חלופות, במקרה של לחץ, שמירה כפולה או התפתחות לא צפויה. הערב נראה היה שהווריורס התעקשו ללכת אל קארי, למרות הלחץ שהגריזליס הפעילו עליו. צריך אופציה ‘ב’ ואופציה ‘ג’. הגריזליס ידעו שהכדור ילך לקארי.

4. צריך תרגילים יותר טובים. זו כבר השערה בלבד – אני לא באמת יודע אילו תרגילים יש לווריורס עבור מהלך אחרון ואיך סטיב קר מכין את השחקנים. אולי הכל בעיה של ביצוע קלוקל? בכל מקרה, סטיב קר הוא מאמן מבית מדרשו של פופוביץ’ – מאסטר בתכנון של מהלכים כאלו. בהצלחה!

לא דיברתי על ההארכה… האמת שאין הרבה מה להגיד. ממפיס התייצבה לחמש הדקות הנוספות עם המון ביטחון. היחיד שהראה לב בווריורס היה דריימונד גרין, וזה לא היה אפילו קרוב בשביל להספיק. חוץ ממנו, אף אחד בגולדן סטייט לא האמין שניתן לנצח. 119-128 לממפיס, למרות 40 נקודות של קארי.

המשחק הבא נגד ממפיס יהיה עוד למעלה מחודש. זה יהיה מבחן אופי לווריורס: האם הם יכולים להתמודד עם קבוצת כדורסל קשוחה כמו ממפיס? עד אז, יש עוד כמה נקודות ציון: ב-16 לחודש לברון וחבורתו באים לביקור, ב-20 לחודש הווריורס משחקים ביוסטון. שתי הקבוצות הללו כבר ניצחו את הווריורס העונה. בינתיים, ביום ראשון הווריורס מצפינים לסקרמנטו. את הפוסט הזה פתחתי בסיפור על שיא מהעונה הקודמת שלא יחזור העונה. הנה עוד שיא מהעונה הקודמת: הווריורס בשנה שעברה הם הקבוצה היחידה בהסטוריה של ה-NBA שסיימה עונה רגילה ללא שני הפסדים רצופים. הפסד בסקרמנטו יסיים את הרצף הזה.

GO WARRIORS

אין הגנה, יש ניצחון – 119-127 על דנבר באורקל

ה-Warriors נתקלו הערב בקבוצה צעירה עם הרבה כישרון ומעט נסיון. דנבר צמודה לסקרמנטו במאבק על המקום השמיני במערב. לדעתי הם לא יגיעו לשם השנה, אבל עם חיזוק פה ושם וקצת יותר נסיון יש להם עתיד ורוד. בינתיים, גם יום בינוני של הווריורס, בעיקר בהגנה, מספיק עבור ניצחון.

הרבה דובר על השיפור בהגנת הווריורס מתחילת העונה. סטיב קר ייחס את זה בעיקר לתיאום שמגיע עם הזמן. עם זאת, חלק מאוד מרכזי בהצלחה הגנתית הוא תוצאה של רצון ורוח לחימה. לא פחות, ולעיתים אפילו יותר, מטקטיקה ותיאום. בעונה הארוכה של ה-NBA, קשה מאוד להביא את רוח הלחימה הזאת כל ערב. יש מספר קטן מאוד של שחקנים שעושים זאת כל משחק. לווריורס יש שחקן כזה – דריימונד גרין, אבל הערב ראינו הגנה נירפית, חדירה, ונטולת רוח קרב, בעיקר במחצית הראשונה. הנגטס ניצלו זאת והצליחו להשאר צמודים ל-Warriors במשך כל המחצית הראשונה, למרות משחק התקפה לא רע בכלל של גולדן סטייט.

ברבע השני ניתן סוף סוף היה לראות סימנים של מאמץ הגנתי, בעיקר מצד גרין ודוראנט, אולם בשלב הזה כבר היו האורחים בגרוב בהתקפה, וקשה מאוד היה לעצור אותם. גלינארי, צ’נדלר ויוקיץ’ התחממו וקלעו היטב. גם שחקני הספסל, בראשות בארטון ונורקיץ’ היו חמים ובמשך 24 דקות של החצי הראשון ראינו הרבה התקפה ומעט מאוד הגנה. 64-68 לווריורס במחצית, כאשר הנגטס קולעים ב-54% מהשדה ומקבלים 28 נקודות מהספסל שלהם. בכל פעם שנראה היה שגולדן סטייט בדרך לברוח, לאורחים מדנבר היתה תשובה.

אחרי תצוגה הגנתית קטסטרופאלית בחצי הראשון, הידקו קצת הווריורס את ההגנה בחצי השני. הנגטס, כאמור, כבר צברו ביטחון והיה קשה לעצור אותם. למרות זאת, בעזרת מאמץ קצת יותר חזק בהגנה ודקות טובות של קארי, קליי ודוראנט בהתקפה, הצליחו ה-Warriors לברוח מעט, ורוב הרבע השלישי היתרון נע בין 6 ל-10 נקודות. יתרון שיא של 14, 45 שניות לסיום הרבע, קוזז ל-9 עם הירידה להפסקה שבין 2 הרבעים האחרונים. גם בתחילת הרבע הרביעי לא הצליחו הקבוצות לייצר ריצה. היתרון נע סביב ה-10 נקודות, כשהווריורס מנצלים את יתרון הגובה של השחקן עליו שומר ג’אמיר נלסון הנמוך. שוב ושוב קלעו שחקני גולדן סטייט מעליו, בעיקר שון ליוינגסטון, שנתן רבע אחרון נהדר. שלוש וחצי דקות לסיום עלו הווריורס ליתרון 15, וכשנראה היה שהמשחק גמור, הנגטס רצו 2-11 תוך שתי דקות והיתרון קוזז ל-6 בלבד. 66 שניות לסיום יכול היה האריס לחתוך את היתרון ל-3, אולם הוא החטיא שלשה פנויה לגמרי, למזלם של המקומיים. שני סלים גדולים של דריימונד, השני תוך כדי ריבאונד התקפה שמעניק לו טריפל דאבל, חרצו את גורל המשחק.

חצי שני משופר בהגנה הספיק הערב לניצחון. הנה ההבדלים: לעומת החצי הראשון, בו קלעו הנגטס 64 נקודות ב-54%, בחצי השני הם נעצרו עם 55 נקודות ב-41.5% בלבד. גם מתחת לסל היו לווריורס יום סביר: בסה”כ לקחו הנגטס, קבוצת הריבאונד הטובה ה-NBA, חמישה ריבאונדים יותר מאשר הווריורס. סביר בהחלט.

אה… הייתה גם התקפה במשחק. כל שלושת הסקוררים היו טובים היום. זו הפעם ה-12 העונה שסטף, קליי ו-KD עם 20 נקודות או יותר כל אחד. הווריורס בלתי מנוצחים עדיין המשחקים האלו. קליי עם 4 מ-7 לשלוש, דוראנט עם למעלה מ-50% מהשדה, קארי במשחק טוב עם כמה סלים גדולים ומעל כולם דריימונד, עם טריפל דאבל של 15 נקודות באחוזים טובים, 13 אסיסטים ו-10 ריבאונדים.

ביום רביעי לילארד וחבורתו חוזרים לאורקל. בפעם הקודמת זה נגמר ב-45 הפרש. יש לשער שהבלייזרס זוכרים היטב ויבואו לנקום. אני אהיה שם, ותוכלו לקרוא על זה בהופס.

GO WARRIORS