משחק מגעיל והפסד בדנבר

הווריורס התחילו את העונה בשתי תצוגות נפל מביכות, שיוחסו לעובדה שמדובר בקבוצה חדשה שפתחה את העונה ללא הכנה מספקת. גם העובדה שדריימונד גרין היה חסר במשחקים הראשונים לא עזרה. השיפור המיוחל הגיע במהלך שבעת משחקי הבית בשבועיים האחרונים, וניתן היה לראות איך הכימיה נבנית בשני צידי המגרש ממשחק למשחק, גם כשהווריורס הפסידו.

אבל הערב ראינו שוב קבוצה חלשה ללא תכנית עבודה, או איזשהו מושג איך מנצחים משחק. וזה דווקא בערב שקארי איפס את הידית, ואריק פסקל חזר מהעדרות קצרה. משחק מגעיל, בשני צידי המגרש, והפסד לקבוצה שלא תגיע רחוק כמו בעונה הקודמת. דנבר עדיין קבוצת התקפה איכותית, וניקולה יוקיץ’ משחק טוב מאי פעם, אבל ההגנה שלהם לא ברמות הגבוהות של הליגה. אבל אני רוצה לחזור לווריורס.

בשני המשחקים האחרונים, נגד טורונטו ואינדיאנה, סטף קארי היה צריך לעבוד מאוד קשה כדי לקבל רבע מבט לטבעת. הערב הוא קיבל שלשה חופשית לגמרי בהתקפה הראשונה. עם חמש נקודות מהירות, היה נראה שהווריורס צריכים לשלוט במשחק, או לפחות להיות במשחק, אבל לא רק ההגנה של הנגטס היתה קלוקלת. מה שהווריורס הראו בצד ההגנתי, בעיקר בתחילת המשחק, היה פשוט דוחה. הנגטס נראו כמו הדרים-טים: שלשות חופשיות וליי-אפס בכל התקפה. היה ברור שהקבוצה הראשונה שתשחק הגנה תנצח, ולצערי זו היתה דנבר, שעלתה ליתרון דו ספרתי ולא שמטה אותו עד לסיום. וכל כך למה? כי כשאתה לא משחק הגנה אתה לא יכול לייצר ריצה שתסגור את הפער. כל פעם שהווריורס עשו קולות של משחק תחרותי, הנגטס העלו שוב את ההפרש לדו ספרתי, ועשו זאת בקלות מרגיזה.

אל תתנו לקצת סטטיסטיקה להטעות אתכם. 35 נקודות עם חמש שלשות ב-45% ו-11 כדורים חוזרים עבור סטף קארי נראה כמו עוד ערב נוצץ בעונות ה-MVP שלו, אבל קארי לא שיחק היטב. אפילו לא קרוב. הביטו טיפה יותר עמוק בדף הסטטיסטיקה: מדד מינוס 21, הכי גרוע בקבוצה, ולא פחות משבעה איבודי כדור! קארי נראה בכושר פיזי טוב, אבל מותש נפשית. אני מקווה שיחזור לעצמו מהר. כשקארי משחק טוב, הוא עושה את כולם יותר טובים סביבו. לא הערב.

האם הווריורס הגיעו למשחק ללא שום רעיון איך לתקוף את ההגנה הבינונית של דנבר? מה הטעם בחדירות והנעת כדור אם בסופו של דבר הכל מתנקז לשלשה של אוברה? 3 מ-8 מעבר לקשת עבור אוברה. 37% זה לא רע. תגידו, זה כפול מאחזוי הקליעה העונתיים שלו, אז למה אני מתלונן? ובכן, אני סבור ש-8 שלשות של אוברה במשחק אחד הם מתכון בטוח להפסד. העובדה שהוא קלע 3 מהן מפחידה במיוחד: עכשיו הוא עוד עלול לחשוב שזו זריקה טובה עבורו.

אף אחד לא שיחק טוב הערב בגולדן סטייט, ואם כבר מדברים על שחקנים שלא צריכים להשליך שלשות, אני רוצה להתעקב על דריימונד גרין. דריימונד היה חלש להחריד הערב, עם נקודה אחת בלבד וחמישה איבודי כדור. אבל זו לא רק הסטטיסטיקה. דריימונד כבר הראה בעבר שהוא יכול להיות השחקן הכי חשוב עם כמות אפסית של נקודות, אבל הערב גם משחק ההגנה וקבלת ההחלטות לא היו שם. דריימונד למד להפסיק לזרוק שלשות כשהוא פנוי, ולתקוף את הטבעת כשנוצר יתרון מספרי כתוצאה משמירה כפולה על סטף. זה היה הלחם והחמאה של התקפת הווריורס בעונת ה-73, לפני דוראנט. אבל הערב הוא לא הצליח לעשות כלום: יכולת הסיום שלו מתחת לסל לא מאפשרת לו למשוך אליו שומר, וכשהוא כופה את המסירה כשאין זווית טובה זה נגמר באיבוד כדור. גם קלי אוברה מתקשה לסיים ליי-אפס, ורק בדאנקים יש לו אחוזים טובים. עם שני שחקנים כאלו בחמישייה, הלחץ על סטף לייצר נקודות עולה ממשחק למשחק. אני לא יודע מה הפתרון, אבל עוד שלשות של אוברה לא יעזרו. קליי, אתה חסר!

המשחק מחר בפיניקס כנראה יידחה, בגלל הקורונה. כרגע מסקרן אותי יותר לראות את ברוקלין עם הארדן. הנטס ויתרו על כמה שחקים מאוד איכותיים, ועל שלל בחירות דראפט עתידיות, וזו הצהרה מאוד ברורה: שום דבר למעט אליפות לא ייחשב להצלחה. מעניין מאוד יהיה לעקוב אחריהם.

GO WARRIORS

הפסד לאינדיאנה, הווריורס במאזן 5-6

הווריורס ממשיכים להתחבר, אבל בשני משחקים האחרונים סבלו מערב קליעות חלש של קארי. מול טורונטו, יתרון 17 ברבע האחרון, שריקה מפוקפקת לעבירה על דאמיון לי והחטאה עם הבאזר של סיאקם סידרו לווריורס ניצחון דחוק. גם הערב הווריורס הובילו כמעט כל המשחק, וגם הערב התקשו לייצר נקודות ברבע הרביעי, אבל ללא יתרון דו ספרתי שנותן מרווח ביטחון, נכנעו לריצת 0-13 של האורחים ברגעי ההכרעה והפסידו. על הטריבונות, אפשר היה להבחין בקליי תומפסון, כשהוא עוטה מסכה. כמה שהוא חסר.

לפני שבוע או שבועיים התראיין ברדיו המקומי טים רוי, קריין הרדיו של גולדן סטייט. כשנשאל מתי נדע שהווריורס התחברו ומשחקים בהתאם לפוטנציאל שלהם, ענה שכשהווריורס ינצחו משחק למרות הופעה חלשה של סטף, זה יהיה הסימן. זה קרה מוקדם מהצפוי, שלשום נגד הרפטורס, אבל לווריורס יש עדיין לאן להתקדם. הדרך עוד ארוכה.

כן, שני משחקים רעים של סטף, בעיקר לכל מה שקשור לקליעה. הערב הוא אף החטיא שתי קליעות עונשין רצופות – אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שזה קרה. הוא יהיה בסדר, אין מה לחשוש, אבל אנחנו כבר לא ב-2016. אי אפשר לצפות מקארי הופעת ענק בכל ערב.

מסביב, בינתיים, רואים התקדמות כל הזמן. ההגנה, בהנהגת דריימונד גרין, אליו אגיע בהמשך, ממשיכה להשתפר. וויגינס ואוברה נותנים הגנה מצויינת גם שהזריקות שלהם לא נכנסות. בייזמור תמיד שיחק הגנה טובה, ודווקא הרוקי וויזמן, בעל הנתונים האתלטיים הכי מרשימים בקבוצה, קצת מתקשה, עם עבירות מיותרות וטעויות בתזמון. הוא יהיה שחקן הגנה נהדר בסופו של דבר, בטח תחת הדרכתו של דריימונד, אבל זה יקח זמן. הבחור רק בן 19, וכרגע הוא נרגש כיוון שאמא שלו באה לבקר.

גם בהתקפה יש שיפור, אבל ביום קליעות חלש של קארי אין לווריורס מספיק תרגילים שיכולים לנצל את תשומת הלב לה הוא זוכה מההגנות. הגנות טובות, כמו של טורונטו ואינדיאנה, לא נותנות לו לנשום. הן שולחות אליו שניים ושלושה שחקנים ומכריחים מישהו אחר לזרוק. לווריורס יש שחקנים שיכולים לעשות את זה: דאמיון לי מתגלה כקלעי קלאץ’ איכותי אם הוא חופשי לזרוק, ושחקנים כמו פסקל (היה חסר הערב) ווויגינס יכולים לסדר לעצמם מצב זריקה. במקום להכריח את קארי לייצר מצב לעצמו או לאחרים כשהוא מוקף שני שומרים בפינה, יש לסדר לו חסימה ללא כדור, פעם או פעמיים, וכשההגנות רצות אליו לתת לשחקן חופשי לקחת זריקה נוחה. מול שיקגו זה עבד, וזה יכול להמשיך לעבוד, כל זמן שלא ילכו בכוח על קארי.

אני רוצה לחזור להגנה, ולדריימונד גרין. מה שהשחקן הזה עושה צריך ללמד בכל בית ספר לכדורסל. אני רוצה לתאר 25 שניות במהלך הרבע השלישי. הן כנראה לא יגיעו להיילייטס של ESPN, אבל בעיניי הן מלהיבות יותר מכל הליי-הופ. סבוניס ניהל את ההתקפה מה-TOP OF THE KEY, וניסה להתחיל לחפור מול דריימונד כדי להתקרב לסל. דריימונד שלח יד וחטף, מריץ את אוברה למתפרצת של אחד על אחד. אוברה החטיא, והכדור חזר לסבוניס שתקף את הסל ביתרון מספרי. דריימונד סגר לו את הזווית לסל וסבוניס מסר לברוגדון שחתך בכנף, אבל כשהכדור הגיע אליו דריימונד כבר היה שם למנוע ליי-אפ – הוא קרא את המהלך כל הזמן. לא גמרנו. וויגינס השתלט על הריבאונד ורץ למתפרצת, אך איבד את הכדור ליד קו החצי, והפייסרס מצאו את עצמם במתפרצת משלהם, עם שלושה על אחד. אבל האחד הזה הוא דריימונד גרין. אפילו זריקה הם לא ראו מהמתפרצת הזו. כל זה ב-25 שניות. דאנקים ושלשות זה נחמד, אבל לראות את דריימונד גרין משחק הגנה זה לפעמים הרבה יותר מלהיב.

שבעת משחקי הבית מסתיימים במאזן 3-4. לא רע בכלל כשחושבים על היריבות: פעמיים פורטלנד, פעמיים קליפרס, סקרמנטו, טורונטו ואינדיאנה. הבשורה הרעה: זה לא הולך להיות קל יותר: בחמישי משחקים בדנבר, בשישי בפיניקס, וביום שני ב-LA, מול הלייקרס. נקווה שקארי יחזור לעצמו, ומהר.

GO WARRIORS