ניצחון מרשים ל-Warriors בפורטלנד

Joe Camporeale-USA TODAY Sports
Joe Camporeale-USA TODAY Sports
בוקר טוב גולדן-סטייט. אחרי שלושה משחקים צולעים הצליחו ה-Warriors להציג משחק איכותי בשני צידי המגרש, ולנצח בחוץ קבוצה טובה מאוד כמו פורטלנד.

כמו הרבה מאוד משחקים בשנה שעברה, ה-Warriors גמרו את המשחק ברבע בשלישי, כשהם עושים זאת עם חמישה שחקנים אגרסיבים בהגנה וסטפן קארי אחד בהתקפה. כמה כיף להזכר – כך נראתה העונה הקודמת.

הפתיחה דווקא לא בישרה על הבאות. משחק המסירות בהתקפה אמנם נראה שוטף אך ההגנה היתה איומה. השמועה ב-NBA כבר עשתה כנפיים: כדי להשיג זריקה נוחה מול גולדן-סטייט צריך לעשות פיק-אנד-רול עם השחקן שעליו שומר פצ'וליה. במקרה של חילוף פצ'וליה נשאר חסר אונים מול הגארדים הזריזים. כל פתרון אחר מותיר שחקן חופשי לתקוף את הסל או לעלות לקליעה נוחה. יש גבול כמה גרין יכול למלא את החור הזה וגם לשמור על השחקן שלו. זה בדיוק מה שפורטלנד עשו. אחרי 6 דקות לסטיב קר נמאס. פצ'וליה ירד לספסל ונכנס איגודלה. חמישיית המוות נקראה לדגל מוקדם מהצפוי. ב-6 הדקות שנותרו ברבע הראשון ה-Warriors הפכו פיגור 5 ליתרון 9, למרות משחק התקפה חלש להחריד של קארי ותומפסון. את השינוי הביאה בעיקר ההגנה, אבל גם דקות מצוינות של דוראנט וקלארק המפתיע.

הרבע השני היה דומה. ההגנה בניצוחו של גרין והספסל בניצוחו של איאן קלארק השאירו את היתרון לקבוצה האורחת. ה-Warriors גם קיבלו תרומה יפה גם מדיוויד ווסט ושון ליוינגסטון. אפילו פצ'וליה, כשחזר, נראה יותר אקטיבי בהגנה. דף הסטטיסטיקה במחצית היה חריג: הספלאס ברדרס עם 6 מ-21 מהשדה, כולל 0 מ-8 משלוש, ולמרות זאת, ה-Warriors ירדו למחצית ביתרון 6. מוזר.

הרבע השלישי כבר היה סיפור אחר. לראשונה העונה, ה-Warriors הצליחו להשתלט לחלוטין על המשחק. ההגנה היתה נהדרת: לחץ על הכדור וחילופים אוטומטיים תיסכלו את הבלייזרס, שמשום מה ניסו פעם אחר פעם לבודד שחקנים על גרין או דוראנט. לרוב זה נגמר בחסימה, איבוד כדור, או זריקת התאבדות. בצד השני קיבלנו תיזכורת מיהו ה-MVP המכהן. 5 נקודות היו לקארי בחצי הראשון. בארבע וחצי דקות הראשונות של הרבע השלישי הוא הוסיף 11. 23 נקודות קלע קארי ברבע הזה, יותר מאשר כל פורטלנד ביחד! את הרבע השלישי סיימו ה-Warriors ביתרון 27, כשהרבע האחרון לפרוטוקול בלבד.

עוד מספר דברים ראויים לציון:

1. משחק נפלא לדריימונד גרין. אמנם רק 6 נקודות (ושלשה!), אבל זה דווקא סימן טוב. יש מספיק סקוררים בקבוצה, וה-Warriors צריכים את גרין שיעשה את כל השאר. אז בבקשה: 9 אסיסטים, 8 ריבאונד, 3 חטיפות ושתי חסימות ב-30 דקות. מה שמדהים אותי הוא מספר האסיסטים. בעונה הקודמת התרגיל העיקרי של ה-Warriors בהתקפה היה פיק-אנד-רול של סטף ודריימונד. לרוב זה נגמר עם הכדור בידיים של גרין, כשהוא למעשה מקבל את ההחלטות. גרין צבר המון אסיסטים במסירות לקלעים בפינה (תומפסון או בארנס) או הלי-הופ לבוגוט. השנה כמעט ולא רואים את התרגיל הזה. קר מעדיף להתחיל את ההתקפה עם פיק-אנד-רול של קארי ודוראנט. אני לא יכול להאשים אותו, אבל ציפיתי שמספר האסיסטים של גרין ירד בצורה משמעותית.

2. משחק נוראי לקליי תומספון, אולי אחד החלשים שלו בקריירה. קליי עדיין לא מצא את הקליעה מבחוץ (אפס משבע לשלוש), אבל הלילה זה השפיע עליו באופן כללי. הוא נראה מתוסכל ולא הצליח להכנס למשחק בשום שלב. אני עדיין לא דואג. בקרוב תבוא ההתפוצצות.

3. אנדרי איגודלה פתח את המשחק עם אפס בטחון עצמי, החטיא שני ליי-אפס ונראה מבולבל בהתקפה. משהו ברבע השלישי השתחרר. אני לא יודע אם זה השפעה של שתי קליעות מהקו, או אולי הוא ראה את קארי מתחמם והרגיש שהחיים חזרו למסלולם, אבל פתאום ראינו אותו משחק משוחרר, מעורב במשחק המסירות הנהדר ברבע השלישי ואפילו קולע בבטחון. זוהי בשורה נהדרת ל-Warriors.

4. איאן קלארק עם שיא קריירה של 22 נקודות. גם זו בשורה נהדרת. קלארק היה מצויין במשחקי טרום העונה ונראה היה שהוא לקח כמה צעדים אחורה עם תחילת העונה עצמה. ה-Warriors זקוקים לנקודות מהספסל.

ה-Warriors סיימו מסע של שלושה משחקי חוץ ללא הפסד, אך רק במשחק הזה שחקו היטב. עכשיו ניתן לקוות שזה לא יעלה להם לראש. שמעתי יותר מדי דיבורים על כמה שהם טובים וכמה שהאליפות הוכרעה טרם תחילת העונה. אני מקווה שכל הפרשנים הללו לא יצאו שוב מהחורים. יש עדיין דרך ארוכה, וצפויות מהומורות לא מעטות. בסך הכל ראינו משחק אחד טוב – מוקדם להכתיר כתרים. בעוד יומיים ראסל ווסטברוק מגיע לביקור. מעבר לפיקנטריה, זה יכולה להיות משוכה לא פשוטה. אוקלוהומה עדיין קבוצה טובה, ויש להם המון מה להוכיח במפגש המסקרן עם האקס.

GO WARRIORS

קארי ודוראנט הובילו לניצחון בפיניקס, 106-100

יומיים לאחר הניצחון בניו-אורלינס, ה-Warriors הצליחו שוב לנצח בחוץ קבוצה בינונית, שוב בתצוגה לא משכנעת. החצי הראשון נראה רע: ה-Warriors נראו שבעים, עייפים, חסרי ביטחון וחסרי אנרגיה, בהגנה ובהתקפה כאחד. חצי שני טוב יותר, בעיקר בהגנה, ומשחק התקפה יעיל של קארי ודוראנט העניקו ל-Warriors את הניצחון. יכולת כזאת ביום שלישי בפורטלנד לא תספיק.

המשחק נפתח בצורה סבירה. סטף קארי, שקלע את 10 הנקודות הראשונות ל-Warriors, הוביל את הקבוצה ליתרון מוקדם של 7 נקודות: 15-8. ארל ווטסון, מאמן פיניקס, הזעיק פסק זמן. משום מה, רק קבוצה אחת חזרה מפסק הזמן לפרקט. ה-Warriors נראו מבולבלים ועצבניים, הסאנס קיבלו ביטחון ורצו 22-2, בצורה שהזכירה את המשחק נגד סן אנטוניו. ה-Warriors הרבו לאבד את הכדור, והפיתרון שמצאו לאין-הגנה שלהם היה שורת עבירות טיפשיות, שאיפשרה לפיניקס לבלות על קו בעונשין ולהשיג נקודות קלות. בהיעדר ביטחון נפסק גם משחק המסירות של ה-Warriors, וההתקפה עברה לתרגיל בהשראת אוקלוהומה: דוראנט לוקח את הכדור וזורק, כל חבריו מסתכלים. המזל הגדול הוא שדוראנט כל-כך טוב, שזה עובד לא רע באופן יחסי. לפחות הם לא איבדו כדורים. חמש דקות לסיום החצי הראשון, בפיגור 9, העלה קר את חמישיית המוות: קארי, דוראנט, תומפסון, גרין ואיגודלה, כמו במשחק בניו-אורלינס, וכמו במשחק בניו-אורלינס, קארי מיהר לבצע עבירה שלישית ונישלח לספסל. ה-Warriors המשיכו לא להרשים אבל סיומת אדירה של דוראנט, שקלע 8 נקודות ב-30 השניות האחרונות, הורידה את ה-Warriors להפסקה בפיגור מינימאלי של 2 נקודות.

המחצית השנייה היתה מעט טובה יותר, בעיקר בהגנה, אבל כרגע שום דבר בהתקפה לא עובד למעט קארי ודוראנט. זה הספיק בשביל לנהל משחק צמוד בפיניקס, מול קבוצה שאינה מאריות הליגה. 6 דקות לסיום, ביתרון 2 נקודות, שוב העלה קר את חמישיית המוות כדי להכריע את המשחק. גרין נתן דקות מצוינות בהגנה, וכמה מהלכים יפים בהתקפה היו כבר יותר מדי עבור המקומיים.

זה תמיד טוב לנצח, במיוחד בחוץ, אבל ל-Warriors עדיין דרך ארוכה עד שיגיעו למשהו שהוא אפילו קרוב למיצוי הפוטנציאל שלהם. בהגנה יש הרבה בעיות. החילופים האוטומטיים עובדים טוב בין דוראנט, איגודלה, גרין ותומפסון, אבל פצ'וליה איטי מדי והיריבות מנצלות את זה בצורה מושלמת. קר צריך למצוא לזה פיתרון: או שינוי הקונספט או הרכב אחר. מקאדו שוב לא שיחק, אבל לדעתי הוא יכול להיות פתרון הגנתי. בעיה נוספת, לא נעים להודות, היא קארי. קארי מעולם לא היה שחקן הגנה גדול, אבל בשנתיים האחרונות הוא הציג יכולות מרשימות בצד הזה של המגרש: עם עבודת רגליים נהדרת הוא הצליח להשאר לפני גארדים חודרים, ואף הוביל את הליגה בחטיפות. בשלב זה של העונה, הוא נראה איטי ועייף בהגנה. הגארדים של היריבות עוברים אותו בקלות ומחייבים את הגבוהים לבוא לעזור. זה נגמר בליי-אפ, עבירה או אלי-הופ. קארי חייב להשתפר בנושא.

גם ההתקפה רחוקה מלהרשים, אך בצד הזה יש ל-Warriors כל כך הרבה כישרון שניתן להסתיר את זה. קארי הוא הקלעי הגדול בהיסטוריה, דוראנט הוא מגדולי הסקוררים בכל הזמנים, אולי המוכשר מכולם. נגד פיניקס זה הספיק, אבל צריך להודות: כל השאר חושך. שימו לב למספרים: 19 מ-33 לקארי ודוראנט (58%), 16 מ-50 לכל השאר (32%). לגבי תומפסון אני לא מודאג בכלל. הוא אמנם פתח לא טוב את העונה בהתקפה (בהגנה הוא עדיין טוב), אבל הזריקות שהוא לוקח הן זריקות טובות. הוא קלעי מחונן ובסופו של דבר זה יעבוד. לגבי השאר, ההרגשה היא שצריך לעשות התאמות. בראש ובראשונה אני מדבר על גרין. 2 מ-9 מהשדה, 0 מ-4 משלוש. את השלשה הראשונה הוא לקח כשעל שעון הזריקות 13 שניות – די והותר כדי למצוא זריקה טובה יותר. את השלשה השנייה הוא לקח שאין שום שחקן הגנה לידו: הסאנס השאירו אותו לבד לגמרי, ולא טרחו אפילו להתקרב אליו. גרין החזיק בכדור מספר שניות, וכשהבין שאין שומר ברדיוס של 5 מטר ממנו החליט לקחת שלשה. זה נגמר באיר-בול. עד סוף המשחק נראה היה שהוא מנסה להמנע כמה שאפשר משלשות נוספות, אבל בכל זאת השליך עוד שתיים. שיהיה. קר חייב למצוא לזה פתרון. גם איגודלה נראה חסר ביטחון בזריקה, עם אפס משלוש מעבר לקשת. ליוינגסטון היה סביר בהתקפה, אבל עם 3 זריקות ב-13 דקות בסה"כ קשה להשפיע על המשחק. עזיבתו של מו ספיידס משפיעה עליו יותר מעל כל שחקן אחר בגולדן סטייט.

בסופו של דבר, כמה דקות טובות הספיקו היום בשביל ניצחון. למעט קליעה, גרין נתן משחק מצויין, וקארי ודוראנט דאגו לכל השאר. נגד פורטלנד זה לא יספיק. תומפסון חייב להשתפר בהתקפה וקארי חייב להשתפר בהגנה. לילארד ומקולום ינצלו כל חולשה הגנתית עד תום. בשלב זה, ה-Warriors חייבים להגיע לפורטלנד בתחושה של אנדר-דוג. משחק נרפה בהגנה יכול להגמר בתבוסה – הבלייזרס קבוצה מצוינת.

GO WARRIORS