ה- Warriors הציגו את דוראנט

KD

זהו, אין דרך חזרה. קווין דוראנט הוצג שלשום במסיבת עיתונאים. היה נעים, ואפילו טיפה מרגש לראות את זה. המילה אליפות בהקשר לעתיד לא הוזכרה אפילו פעם אחת. נכון, היא היתה באויר, אבל בוב מאיירס, סטיב קר ודוראנט בעיקר דיברו על יחסים בין אנשים, והחיבור בין שחקני ה- Warriors כפי שדוראנט התוודע אליו בפגישה ביניהם. "הם נראו לי כמו משפחה" אמר דוראנט. בעיקר אהבתי את מה שאמר סטיב קר על השחקנים שעזבו. היטב לנסח את זה דווין ווייד, כשצייץ בתגובה למעבר של דוראנט: "Relationships are important, people". מעניין לדעת אם התכוון לחיוב או אולי לשלילה (ווסטברוק)? אולי גם וגם.

בינתיים, בתקשורת הכלל אמריקאית משפדים את דוראנט. "המהלך הכי חלש של כוכב אי פעם" קבע Stephen A Smith. גם צ'ארלס בארקלי לא חסך ביקורת. ברדיו המקומי, לעומת זאת, המגישים מגבים בנחישות את המהלך. כמה מפתיע. Damon Bruce טען שבמזרח ובמרכז ארה"ב מקדשים את ההליכה בדרך הקשה, בעוד שבמערב המתקדם והחדשני הדרך הקלה להצלחה היא פתרון מקובל. Greg Papa לא הפסיק להתלהב מה"עובדה" שאי אפשר יהיה לשמור עליהם.

אני מבין את ההתלהבות. למעשה, אני בעצמי מתלהב. אבל אני חושב שהם מפספסים את הנקודה. עם כל השמחה, אם השילוב של דוראנט יעלה יפה, באמת קשה לראות מי יוכל לעצור את ה- Warriors. ללא תחרותיות הליגה הזו תשעמם. למה לעקוב אחרי עונת NBA אם ידוע מראש מי ינצח? הפחד מהיעדר תחרותיות הוא המניע העיקרי של המבקרים. אני בהחלט יכול להבין את זה.

טיעון אחר של המבקרים היה שמעולם לא הצטרף שחקן כל כך טוב לקבוצה כל כך טובה. אולי. כבר היו מעברים של סופרסטארים: קארים ושאקיל עזבו ללייקרס כשהם בשיאם. יש המון דוגמאות לכוכבים שבשלהי הקריירה שלהם חיפשו אליפות בקבוצה אחרת, אבל באמת קשה לי לחשוב על מקרה שבו שחקן כל כך טוב כמו דוראנט הצטרף לקבוצה כל כך טובה כמו ה- Warriors, כאשר כל הכוכבים שם בשיא הקריירה שלהם.

למה זה לא קרה קודם? בגלל שהכוכבים האצילים של פעם לא רצו לפגוע בתחרותיות? לא. זה לא קרה כי מעולם לא נוצרו הנסיבות הנדירות שהתגבשו להן בקיץ הזה.

צירוף המקרים הזה התחיל עם החוזה של סטף קארי. אחרי 2 עונות ראשונות מבטיחות, העונה השלישית של קארי היתה מאכזבת ובעיקר מדאיגה. קארי לא הצליח להתגבר על פציעות חוזרות ונשנות בקרסול, ושיחק רק 26 משחקים. סימן שאלה גדול ריחף מעל עתידו ב – NBA. רבים חשבו כי הוא עוד אחד מאותם שחקנים שפיספסו קריירה מבטיחה בגלל פציעות. במציאות כזאת, למרות שכולם ידעו שמדובר בשחקן מוכשר, ניתן היה להחתים אותו על חוזה של 44 מליון ל- 4 שנים. רבים אפילו חשבו שמדובר בסיכון גדול מדי עבור שחקן מועד לפציעות. זהו כנראה החוזה הטוב ביותר עבור איזשהי קבוצה בספורט האמריקאי בעשור האחרון. בעונה האחרונה 53 שחקני NBA הרוויחו יותר מקארי, ה- MVP (לא כולל פרסומות, כמובן). מציאה.

התנאי השני הוא השחקנים המשלימים. קליי תומפסון ודריימונד גרין, בהפרש של שנה זה מזה, חתמו על חוזה רב שנתי והפכו לאול-סטאר בשנה שלאחר מכן. כך יצא שאת שניהם ניתן היה להחתים במחיר סביר. הם קיבלו חוזים יפים אומנם, אבל בהשוואה ליכולת שלהם הם עדיין מציאה: בעונה האחרונה קליי במקום ה- 27 ודריימונד במקום ה- 32 ברשימת המשתכרים ב- NBA. מדובר בשחקני אול-סטאר, שחקני All-NBA קבוצה שניה (גרין) ושלישית (תומפסון). גרין הוא גם סגן ראשון לשחקן ההגנה של העונה.

התנאי השלישי הוא השינוי בתקרת השכר ב- NBA. בעונה האחרונה (2015-2016) התקרה עמדה על 70 מליון לקבוצה. בשנה הבאה התקרה תעמוד על 94 מליון. כלומר, עוד 24 מליון דולר לשנה לכל קבוצה. כך נוצרה אפשרות להחתים שחקן כמו דוראנט.

בדיוק כשכל שלושת התנאים הנ"ל הצטלבו להם בקיץ הזה, שחקן בקנה מידה של דוראנט יצא לשוק השחקנים החופשיים. לא כל שנה זה קורה. ב- NBA של היום זה קורה אחת למספר שנים. ב- NBA של לפני 20 שנה זה לא קרה בכלל.

כך יצא שקבוצה שופעת כוכבים, שהוחתמו מראש על חוזים קטנים לרמתם, יכלה היתה לגייס את השחקן הטוב ביותר שהיה בשוק השחקנים החופשיים מאז לברון ב- 2010.

אבל… יש לזה מחיר. בזמן שכולם חיכו לבואו של דורנטולה ל- Bay Area, אנו נאלצים להיפרד ממספר חלקים חשובים בפאזל המצליח של השנתיים האחרונות. בוגוט ובארנס עזבו לדאלאס. הם ישחקו שם עם קארי… אח של סטף. גם ברבוסה וברנדון ראש חתמו עם קבוצות אחרות, לצערי הרב. צר לי אפילו על אזילי, שהיה נורא ואיום במשחק האחרון בגמר. איגודאלה נשאר, ליוינגסטון נשאר, תודה לאל. עדיין לא ברור גורלם של קלארק ומו-באקטס (מוריס ספיידס). לכולם חלק חשוב בהצלחה של ה- Warriors. אפרט עליהם יותר בפוסט הבא.

קווין דוראנט ב- Warriors

KD

וואו. קווין דוראנט, ללא ספק אחד מארבעת השחקנים הטובים בעולם (לדעתי לברון, קארי ולאונרד הם השלושה האחרים), מצטרף לקבוצה שזה עתה שברה את שיא הניצחונות בעונה. הקבוצה, שכנראה היא הטובה בליגה גם בלעדיו, מתחזקת באופן משמעותי. מדהים. הבן שלי, אוהד כדורסל בהתהוות, הגיב מיד בקריאה חד משמעית: "They are going to be the best team ever". הילד בן 8, ועדיין מוקדם לקבוע אם הוא צודק, אבל החדשות מרגשות, ללא ספק.

שמחתי לקרוא את החדשות. אני אוהד ה- Warriors. אבל מה הייתי אומר אם ה- Spurs היו מחתימים אותו? בכל מקרה, עם כל השמחה, הרגשות בכל זאת מעורבים.

למה זה טוב? אם אתה אוהד ה- Warriors, התשובה מובנת מאליה. הרשת כבר מלאה בהשוואות היפותטיות מעולם הכדורגל ומה- NBA שלפני 2 עשורים. זה הופך את ה- Warriors למועמדת כמעט וודאית לזכייה באליפות. אם אתה הקומישינר, זה עלול להיות בעייתי. בשבילי זה טוב. החמישיה הפותחת של ה- Warriors נראית מפחידה בכל קנה מידה, אולי ללא תקדים.

למה לא טוב? זה כבר דורש הסבר יותר מפורט. קודם כל נתחיל בפרטים הקטנים: האריסון בארנס יעזוב, זה ברור. אני יודע שהעונה האחרונה שלו היתה מאכזבת, לפחות ברמת הציפיות. אני עדיין אוהב את השחקן הזה. הוא עושה את העבודה בשקט, כמעט בצנעה, ונותן את הבמה לאחרים, אבל הוא לא יהסס לקחת, ולקבור, את השלשה שתכריע את המשחק. הוא קלע הרבה סלים גדולים בקריירה הקצרה שלו. מה שמזכיר לי: הוא גם מאוד צעיר.

שינויים נוספים בוודאי יקרו. אני יודע שאיגודלה היה אחד מנציגי ה- Warriors שנפגשו עם דוראנט במטרה לשכנע אותו לחתום, כך שאני משער שהוא נשאר. אנדרו בוגוט? שון ליוינגסטון? יש לשער ששחקני רוטציה חשובים יעזבו. החמישיה הפותחת מתחזקת, ללא ספק, אבל נראה שהספסל עלול להחלש.

אלו הם הפרטים הקטנים, הטכניים. אבל יש גם את התמונה הגדולה: האופי של הקבוצה, והאופן שבו היא נתפסת בעיני אוהדים אחרים. ה- Warriors תחת סטיב קר הם קבוצה שכייף לראות וקל לאהוד. שיתוף הפעולה, הפירגון והכדורסל ההתקפי שובה העין, כל אלה הם דברים שקל מאוד להתאהב בהם. יש לשער שזה לא ישתנה. קווין דוראנט, על פי הרושם המוגבל שאני יכול לפתח כאוהד, הוא טיפוס חיובי ולא אגו מניאק. הוא כנראה לא יעכיר את האוירה.

מה לגבי התדמית של הקבוצה? ההשוואה הראשונה המתבקשת היא של מיאמי 2011. כשלברון ג'יימס עזב את קליבלנד למיאמי הוא הפך לאויב העם, ומיאמי הפכה לקבוצה השנואה של הליגה. אני זוכר איך דווין ווייד התלונן שכולם שמחים כשמיאמי מפסידה.

האם מקבוצה אהובה ופופולרית הפכנו לקבוצה הרעה? זו שכולם רוצים בכשלונה? יכול להיות. אני מאוד מקווה שלא. מבחינה מהותית, לברון ודוראנט עשו מהליכים דומים: עזבו את הקבוצה שבחרה בהם בדראפט, הקבוצה בה הפכו לכוכבים, למקום בו יהיה להם יותר קל לזכות באליפות. נכון, זה לא נראה טוב. זה נראה כאילו השחקן ויתר על האפשרות לעשות זאת בדרך הקשה. אבל עם יד על הלב: כמה מאיתנו היו נמנעים מהמהלך הזה? אני עצמי הופתעתי. חשבתי שדוראנט יחתום לעוד עונה אחת באוקלהומה. הם היו מאוד קרובים לזכות באליפות השנה, ונראה היה שהם רק הולכים להשתפר. אני מנחש שדוראנט לא חש בנוח לעבור עוד קיץ של שחקן חופשי. אפשר להבין למה זה לא נעים: אתה צריך להשיב בשלילה לרוב מי שנפגש איתך וחפץ בשירותיך. אז למה לא לחתום לעוד חמש שנים באוקלהומה? אני לא יודע, אבל אם אני צריך לשער, הייתי מנחש שווסטברוק לא התחייב בפניו לחתום בקיץ הבא, בו הוא נהפך לשחקן חופשי. בלי ווסטברוק, הקבוצה צריכה להבנות מחדש. יכול להיות שזו הסיבה שדוראנט עזב? זה דומה למה שקרה לטורנטו עם טרייסי מקגריידי ווינס קרטר.

גם אם ההשערה שלי נכונה, עדיין דוראנט כנראה יתפס כפחדן. למה לא להצטרף לוושינגטון או לבוסטון ולבנות משהו חדש? למה להצטרף לקבוצה הטובה בליגה? אז ככה: דוראנט בן 27 ומאחוריו 9 עונות מתישות ב- NBA. הוא בשיאו, אבל זה לא ימשך עוד זמן רב. 3, אולי 4 שנים. הוא עדיין יהיה שחקן נהדר בעוד 5 שנים, אבל כששיאו מאחוריו. המשמעות היא שאין לו זמן לבנות משהו חדש, מאפס. זה עלול לקחת יותר מדי זמן והוא עלול להחמיץ את חלון ההזדמנויות הקצר שיש לכוכב ב- NBA. כמה מאיתנו היו מוותרים על הזדמנות כזאת?

ויש גם פאן נוסף. גם אם מבחינה מהותית לברון ודוראנט קיבלו החלטות דומות, הדרך שבה הדברים נעשו נראית שונה. אתם זוכרים את "The Decision", תוכנית ESPN בת שעה בה כולם מחכים למוצא פיו? זה היה דוחה. תודה לדוראנט שחסך מאיתנו את החרפה הזו. זה לא נגמר שם. אתם זוכרים את הצגת השחקנים במיאמי? אתם זוכרים את לברון מתנשא ואומר שהם כל כך טובים, שפאט ריילי קשישא יכול לרוץ איתם כדי לסיים מתפרצת? אתם זוכרים את "לא אחד, לא שניים, לא שלוש, לא ארבע…"? את הצגת השחקנים כאילו כבר זכו באליפות? גועל נפש.

כולי תקווה שהצגת דוראנט באוקלנד תהיה צנועה. כמה תמונות עם החולצה החדשה, הצהרה אנמית לעיתונות, וזהו. בבקשה אל תכריז שבאת לזכות באליפות אחרי אליפות, קווין. אנחנו יודעים את זה בכל מקרה. בבקשה תעשה את זה צנוע.

מה שלא יהיה, אני אמשיך לאהוב את ה- Warriors. אני מקווה שהם ימשיכו להיות פופולרים גם מחוץ ל- Bay Area. בשנתיים האחרונות, אפשר היה לראות ולשמוע אוהדי Warriors בכל משחקי החוץ שלהם. בדרך כלל הם היו לבושים בחולצות של סטף קארי. קל היה להתחבר: ה- Warriors נבנו דרך הדראפט (קארי, תומפסון, גרין ובארנס) ועד עכשיו שיחקו כדורסל חכם ויפה לעין. אני מקווה שצירופו של KD לא יעיב על האהבה הגדולה שאופפת את הקבוצה הזו.