שיא שלשות לקארי, ה-Warriors ניצחו את ניו-אורלינס 106-116

קארי שבר שיא שלשות במשחק
קארי שבר שיא שלשות במשחק
ג’ו לייקוב, הבעלים של גולדן סטייט, החמיץ בסה”כ שני משחקי בית מאז שרכש את הקבוצה. הפעם הראשונה היתה ב-23 בינואר 2015. סקרמנטו הגיעה אז לאורקל וחטפה 37 נקודות ברבע השלישי מקליי תומפסון. שיא כל הזמנים ב-NBA. גם הלילה היו למר לייקוב עיסוקים אחרים, והפעם הוא החמיץ את סטפן קארי קובר 13 שלשות במשחק. שוב, שיא כל הזמנים ב-NBA.

אחת הקלישאות הידועות היא שהשחקנים הגדולים האמת לא נותנים שני משחקים רעים ברצף. אפס מ-עשר היה המאזן של קארי מחוץ לקשת במשחק הקודם, מול הלייקרס, כשרוב השלשות היו פנויות לחלוטין. 13 מ-17 משלוש היו לו הלילה, כשרוב השלשות תוך כדי תנועה, כמעט תמיד עם יד בפנים. לך תסביר.

בסה”כ ל-Warriors היה משחק פושר. הפתיחה, כמו תמיד העונה, היתה חלשה. אני לא יודע את זו בעיה מנטאלית או טקטית, אבל הקבוצה פשוט פותחת משחקים בצורה רעה. אם תחברו את 6 הדקות הראשונות של ארבעת המשחקים האחרונים, גולדן סטייט יהיו במינוס 23 נקודות. איבודי כדור בהתקפה לצד הגנה רפה ונחיתות בריבאונד, כשבדר”כ פצ’וליה הוא החוליה החלשה. היום הוא היה המוחלף הראשון, ובצדק. מדד הפלוס-מינוס מספר את הסיפור: למעט פצ’וליה, כל שחקני ה-Warriors סיימו את המשחק עם מאזן חיובי. מינוס 14 ל-Warriors הלילה כשפצ’וליה על הפרקט. בעיה. אני עדיין מחכה למקאדו – שחקן מוגבל בהתקפה (בשלב זה) אך אתלטי ונייד בהגנה. בינתיים קר מעדיף את לוני, שחקן טיפה גמלוני שממעט לטעות ועוזר בריבאונד.

את המהפך עשו ה-Warriors ברבע השני. פחות מ-6 דקות לסיום החצי הראשון, כשה-Warriors ביתרון שלוש. קליי קלע שלשה (סוף סוף) מהפינה ומשהו פתאום השתחרר. כמו ברבע בשלישי נגד פורטלנד וברבע השני נגד אוקלהומה, הווריורס הידקו את ההגנה, הפעילו לחץ על הכדור, חטפו כדורים, כפו זריקות קשות ויצאו למתפרצות, כשבהתקפה משחק המסירות שטף וקארי המטיר שלשות. ה-Warriors רצו 2-20 ונראה היה שגמרו את המשחק, אבל אז הם נחלשו, איבדו כמה כדורים וירדו להפסקה ביתרון 14.

תחילת החצי היה כולה של ה-Pelicans, שהצליחו אט-אט לחזור למשחק ולעלות ליתרון מינימלי. שוב ראינו את גולדן סטייט מבולבלים, מאבדים כדורים ונראים חסרי בטחון. פה ושם ניתן היה לראות את הפיק-אנד-רול של קארי וגרין שהיה כל-כך יעיל שנה שעברה, אך נראה מאוד לא מלוטש הלילה. ריצה של 2-9 החזירה את היתרון ל-Warriors, שסיימו את הרבע השלישי ביתרון 6. ברבע האחרון, גם כשאנתוני דייויס ירד לנוח, כמו בתחילת הרבע השני, הצליחו ה-Pelicans לשמור את עצמם בתמונה ולא נתנו ל-Warriors הבינוניים לברוח, למרות דקות טובות של ליוינגסון. פחות מארבע דקות לסיום המשחק, כשה-Warriors ביתרון 5, לקח קר פסק זמן והעלה את חמישיית המוות: קארי, תומפסון, דוראנט, איגודלה וגרין. התוצאה: ריצה של 2-9 תוך פחות מ-90 שניות, כשכל 9 הנקודות הן שלשות של קארי. האחרונה שבהן, שלמעשה גמרה סופית את המשחק, היתה ה-13 שלו הערב – שיא NBA. קארי סיים את המשחק עם 46 נקודות.

ליבי ליבי ל-Pelicans. פעמיים הם פגשו את ה-Warriors העונה, פעמיים שה-Warriors הגיעו למשחק מולם אחרי הפסד. ה-Pelicans איבדו בקיץ את רוב הקלעים שלהם ושני הגארדים המובילים שלהם פצועים. אנטוני דיוויס נשאר לבד להתמודד עם הגנות צפופות שלא אכפת להן להשאיר שחקנים פנויים משלוש. לפחות תהיה להם בחירת דראפט גבוהה.

מילה על איגודלה. השחקן הזה הוא פשוט חידה. אחוזי הקליעה שלו בנפילה חופשית. אפס מארבע היום – כל הזריקות משלוש. נראה שהוא מנסה בכל מחיר למסור וכך מאבד כדורים לא פעם. אבל!… עם כל זאת, איכשהו, כשהוא על המגרש ה-Warriors משחקים נהדר. פלוס 20 לגולדן סטייט כשאיגודלה על הפרקט – מדד הפלוס-מינוס הטוב ביותר בקבוצה – וזו לא פעם ראשונה. קסם. כנראה שצריך לייחס את זה להגנה ולחכמת משחק.

ביום רביעי הריסון בארנס ואנדרו בוגוט באים לביקור ראשון מסקרן. יהיה מאוד מעניין.

GO WARRIORS

זהירות, מלכודת: משחק גרוע ל-Warriors והפסד ללייקרס

Photo: Kelvin Kuo, USA TODAY Sports
Photo: Kelvin Kuo, USA TODAY Sports
בכל שנה, החל מעונת 2014-2015, מגיעה קבוצה איכותית בשם גולדן-סטייט לסטייפלס סנטר ומציגה כדורסל מביש מול חבורת ילדים העונה לשם לוס-אנג’לס לייקרס.

לפני שנתיים הפסידו ה-Warriors חמישה עשר משחקים בלבד בעונה הרגילה. באותה עונה הלייקרס ניצחו בסך הכל 21 משחקים. איכשהו אחד מהם היה נגד ה-Warriors. גם בעונה שעברה הקפידו ה-Warriors, שהפסידו תשעה משחקים בלבד, להטיל ביצה מול הלייקרס, שניצחו לא יותר משבעה עשר משחקים והיו הגרועים במערב. אני לא יודע כמה משחקים יפסידו ה-Warriors השנה, בוודאי פחות מהלייקרס, אבל מסורת צריך לשמור. משחק איום ונורא מכל הבחינות נגמר בתבוסה צורבת בסטייפלס סנטר. פוגרום זה פוגרום.

מה הסיבה הפעם? תירוצים לא חסר: ה-Warriors היו עייפים אחרי המאמץ אתמול… המשחק נגד אוקלוהומה היה טעון ומלא ברגשות וה-Warriors לא הגיעו מוכנים מנטאלית… לוק וולטון מכיר את ה-Warriors מקרוב וידע ללחוץ על הכפתורים הנכונים… בלה בלה בלה… בלה בלה בלה…

צריך להודות באמת: ה-Warriors נתנו רבע אחד גדול נגד פורטלנד, ורבע וחצי נפלא נגד אוקלוהומה. חוץ מזה, מתחילת העונה ראינו קבוצה מוכשרת אך לא מתואמת שמרבה לאבד כדורים, עם הגנה חדירה להחריד ונטולת כל ריבאונד (למעט גרין ודוראנט). זאת ועוד: מתוך שלושת הסקוררים הגדולים רק דוראנט נראה טוב בהתקפה. תומפסון לא פוגע מתחילת העונה, וקארי, למעט התעלות נקודתית פה ושם, לא מצליח לשחזר את יכולת הקליעה מהעונות הקודמות. כמה מהבעיות, כמו קליעה מבחוץ ותיאום בהתקפה, יפתרו עם הזמן. בכל זאת, מדובר בקבוצה חדשה. ההגנה והריבאונד, לעומת זאת, עלולים להיות נקודות תורפה כל העונה.

בואו נדבר על קליעה. היום קרה משהו שלא קרה במשך 157 משחקים רצופים בעונה הרגילה (כמעט שתי עונות): סטפן קארי סיים משחק ללא שלשה. זה לא שהוא לא ניסה. 0 מ-10 מהשלוש לקארי. קראתם נכון. ומה הכי מדהים: אלו היו השלשות הכי קלות שהוא נוהג לקחת. 45% קלע קארי מהשלוש בעונה החולפת. חלק גדול מהן היו תוך כדי כדרור ותנועה, כמעט בלי לכוון, לפעמים שני מטר האחורי הקשת. הלילה היה לו שפע של זמן לכוון. כולן היו שלשות חופשיות, ממש על קשת השלוש. מה עם חברו לקו האחורי? זוועה, תודה ששאלתם. 2 מ-10 לשלוש לצלע השנייה של הספלאש ברדרס. בקצב הזה ישנו להם את שם המשפחה. מתי בפעם האחרונה ראיתם שתי התקפות רצופות של ה-Warriors מסתיימות באיר-בול מהשלוש – אחד מסטף אחד מקליי? עד היום, אני לא ראיתי אף פעם. תמיד יש פעם ראשונה. אולי הם קיבלו השראה מדריימונד גרין, שפתח את המשחק עם איר-בול מהשלוש.

כאמור, למעט דוראנט ל-Warriors יש בעיית קליעה כרגע. קארי, תומפסון וגרין קולעים הרבה פחות טוב. תראו את הירידה לעומת העונה הקודמת: קארי ירד מ-50% מהשדה ל-44%, ומ-45% משלוש ל-35%. תומפסון ירד מ-47% מהשדה ל-38%, ומ-42% משלוש ל-20%(!). גרין ירד מ-49% מהשדה ל-40%, ומ-38% משלוש ל-22%. זה לא נגמר שם: איגודלה ירד מ-48% מהשדה ל-42%, ומ-35% משלוש ל-23%. הסיבה היחידה שה-Warriors עם מאזן חיובי כרגע היא קווין דוראנט.

רגע! משהו פה לא הגיוני. איך יכול להיות שכולם חווים כזאת נפילה? ניתן היה לצפות שעם הצטרפותו של KD האחוזים יעלו. ההגנות יתמקדו בדוראנט וכולם יהנו מזריקות נוחות יותר, לא כך? ובכן… להלכה אנחנו בלתי ניתנים לעצירה, למעשה אנחנו זורקים לבנים משלוש. למה? אין תשובה חד משמעית, כמובן, אבל אני מייחס את הנפילה הזו למצב המנטאלי החדש ששחקני ה-Warriors מוצאים את עצמם. זו פתאום לא הקבוצה של הספלאש ברדרס. יש זכר אלפא חדש, וכולם צריכים להתרגל לעובדה הזו. זוכרים את המשחקים הראשונים של לברון ווויד במיאמי? אחוזי הקליעה שלהם צנחו, בעיקר ברבע הרביעי. לוקח זמן להרגיש נוח במערכת חדשה. כולנו בני אדם. מי מכם ששיחקו כדורסל עם חברים קבועים יודעים כמה קשה להרגיש נוח כשאתם פתאום מוזמנים לשחק עם אנשים שאינכם מכירים. יש רק תרופה אחת לבעיה הזאת: זמן. החדשות הטובות: זמן יש בשפע.

היום ה-Warriors הפסידו לקבוצה צעירה וחסרת נסיון, אך מלאת אנרגיה ומוטיבציה. הלייקרס רצו יותר: הרגו את ה-Warriors בריבאונד והגיעו ראשונים לכל כדור תועה. הקבוצה של לוק וולטון אפילו הציגה מספר תרגילים שהתרגלנו לראות אצל גולדן-סטייט של סטיב קר. ה-Warriors מצידם הפגינו משחק נרפה, בעיקר קארי ותומפסון. גרין היה טוב בהגנה, דוראנט היה טוב בהתקפה, ובנוסף ראינו דקות טובות של ליוינגסטון ולוני. פצ’וליה היה חלש וכמוהו איגודלה, שמשום מה מרבה לאבד כדורים במתפרצות.

ביום שני חוזרים לאורקול, לשם יגיעו ה-Pelicans האומללים, שפשוט לא מצליחים לנצח. הלילה הם הפסידו בבית לפיניקס, בהארכה.

GO WARRIORS