גדול, אבל ממש לא קל – ניצחון ל-Warriors ב- Big Easy

עקב תקלה באתר לא יכולתי להעלות פוסטים במשך שבוע, שהיה עמוס במיוחד עבור ה-Warriors, עם 5 משחקים ב-7 ימים. את הפוסטים על הניצחונות נגד הקליפרס והג’אז כתבתי טרם למדתי על התקלה, ואותם העלתי לאתר מוקדם יותר היום. על שני המשחקים שלאחר מכן לא כתבתי ולכן אתייחס אליהם בקיצור בפוסט הזה, אך קודם כל בואו נדבר על הניצחון הקשה הערב: 109-113 בניו-אורלינס הלא היא ה- Big Easy.

במשך למעלה משני רבעים רדפו הווריורס אחרי הפליקנס, שנהנו ממשחק נהדר (כרגיל) של דיוויס ומיום קליעות נהדר (שלא כרגיל) מעבר לקשת. יום סביר בהחלט בהתקפה לא הספיק לגולדן סטייט בגלל משחק הגנה נרפה. בחצי הראשון לא היה ספק קל איזו קבוצה רוצה יותר. הפליקנס נלחמו על כל כדור, וכלל לא ניראו כמו קבוצה במאזן 17-8. אפשר קצת להבין את החולשה של הווריורס: זה היה משחק שישי בתשעה לילות, ובלא פחות מ-6 ערים שונות. ללא ספק לוח זמנים צפוף וקשה.

את החצי השני פתחו ה-Warriors עם הרבה יותר אנרגיה ואחרי שתי דקות סוף סוף הצליחו לייצר ריצה: 3-18 בהנהגת סטף קארי. כך הפכו הווריורס פיגור 7 ליתרון 8 תוך 4 דקות, אבל ריצה של 0-9 החזירה את הפליקנס למשחק, וב-15 הדקות האחרונות התנהל משחק צמוד, ובאופן מפתיע איכותי למדי. מה שהכריע את ההתמודדות בסופו של דבר היה מספר מהלכים גדולים של גולדן סטייט: סל בלתי אפשרי של קארי מהפינה דקה ו-53 שניות לסיום, חסימה אדירה של דוראנט על דייויס 35 שניות לסיום, וחטיפת כדור של גרין 3 שניות לסיום, אבל לדעתי הגורם העיקרי לתוצאה היה הנסיונות החוזרים ונישנים של הפליקנס להכריע את המשחק מחוץ לקשת.

ניו אורלינס במקום ה-28 בליגה באחוזים לשלוש, עם קצת יותר מ-32%. מסיבה זו הם לוקחים פחות מ-25 שלשות במשחק. בשלושת הרבעים הראשונים הם נהנו מיום קליעות נדיר מעבר לקשת, אז הם המשיכו לזרוק: 13 מ-25 לשלוש לפני הרבע האחרון. מאזן מצויין, בעיקר עבור הפליקנס. ברבע הרביעי, לעומת זאת, הזריקות הפסיקו להכנס. למרות זאת, הפליקנס המשיכו לזרוק: 1 מ-10 מחוץ לקשת ברבע האחרון! אני יודע שדייויס היה זה שחטף את הגג מדוראנט ואיבד את הכדור לגרין בשני מהלכים מכריעים, אבל אם אני מאמן הפליקנס אני עדיין מעדיף את דייויס על שלשות של גאלוויי. הפליקנס נהנו שלושה רבעים מיום קליעה לא שכיח, וברבע האחרון שכחו ללכת למקורות. לדעתי, קצת יותר אנתוני דייויס ברבע הרביעי והם היו מנצחים.

30 נקודות לקארי עם 5 מ-9 לשלוש, 27 לדוראנט שהצליח לחמם את הידית רק לקראת סוף המשחק, אבל נתן כמו תמיד משחק הגנה נפלא, 17 לקליי באחוזים בינוניים, ותרומה יפה מהספסל של איגודלה (כרגיל), קלארק, ווסט וליוינגסטון. גם מגי, שפתח במקום פצ’וליה הפצוע, נתן דקות טובות. שימו לב לשורה של דריימונד: 12 נקודות, כולל 2 שלשות ב-40%, 12 ריבאונדים, 10 אסיסטים, 4 חטיפות ו-2 גגות. זה הטריפל דאבל הראשון של גרין העונה, והפעם השלישית העונה שהוא מכריע משחק במהלך הגנתי. פשוט ענק.

בסך הכל משחק בינוני ל-Warriors, בעיקר בהגנה. שוב, אפשר לציין את לוח הזמנים הצפוף, אבל זה לא התחיל הערב. לגולדן סטייט היו 10 רבעים רצופים רעים: 3 הרבעים האחרונים ביוטה, המשחק בממפיס ו-3 הרבעים הראשונים במינסוטה. למעשה, מאז הניצחון על הקליפרס לא ראינו משחק טוב של גולדן סטייט, למרות מאזן של 1-4 במסע משחקי החוץ שהסתיים זה עתה.

את המשחק נגד ממפיס כדאי לשכוח, ומהר. ארבעה משחקים הפסידו הווריורס העונה, שלושה מהם היו תצוגות נפל מביכות של קבוצה חסרת רצון וחסרת נשמה. כשהווריורס מפסידים העונה, למעט המשחק נגד יוסטון, הם מקפידים לעשות את זה בגדול. בסדר. 3 משחקים מחפירים מתוך 26 זה לא נורא כל כך, בעיקר שמתוך 23 המשחקים האחרים 22 מסתיימים בניצחון. עוד מילה קצרה על המשחק הנ”ל: עם כל הכבוד למשחק הנירפה של ה-Warriors, צריך לתת קרדיט לממפיס: יש להם הגנה פשוט אדירה וסנטר נהדר, לדעתי הטוב בליגה. הם מאוד הפתיעו אותי, והמאזן שלהם נראה הרבה יותר הגיוני אחרי שראיתי איך הם משחקים, והם עוד היו חסרים מספר שחקנים חשובים, ובראשם מייק קונלי, האיש והחוזה. הגריזליז התנפלו עך הווריורס מהשריקה, ובמקום להגיב, אלופי המערב נבהלו וויתרו על המשחק.

המשחק במינסוטה היה רע עבור הווריורס, ואני מקווה שלא יהיו לו השלכות בעתיד. משחק נירפה של גולדן סטייט במשך שלושה רבעים לא הספיק לטימברוולבס. עם דוראנט, קליי, ווסט, איגודלה וליוינגסטון, הווריורס רצו 4-25 ב-7 הדקות הראשונות של הרבע הרביעי וגמרו את המשחק. נכון, אלו היו דקות נפלאות, בעיקר בהגנה, כשקליי נותן את הטון בהתקפה, אבל קדמו להם 36 דקות רעות. הדבר האחרון שה-Warriors צריכים זה לחשוב שהם יכולים לשחק 3 רבעים רעים ועדיין לנצח. קבוצה יותר מנוסה הייתה מנצחת את הווריורס. לגבי מינסוטה, אין ספק שהמאזן שלהם מאכזב. אין גם ספק שהם מפוצצים בכישרון. לדעתי, אם הם ישמרו על שלושת הגדולים (טאוונס, וויגינס ולווין) וירכיבו סביבם חבורה איכותית של role players, תוך 5 או 6 שנים הם מעומדים לאליפות. אולי אפילו פחות. בינתיים, תחת ת’יבדו הם לא מצליחים לנצח. אין ספק שת’יבדו מאמן מצויין, אבל יכול להיות שהוא לא מתאים להם. בכל מקרה, לא הייתי ממהר להחליף אותו. צריך לתת זמן: לפחות עוד שנה, לפני שמחליטים שהזיווג לא מוצלח. הפוטנציאל בשמיים.

ה-Warriors חוזרים הביתה, וביום חמישי מגיעים הניקס המסקרנים לביקור. יהיה מעניין.

GO WARRIORS

ה-Warriors חזרו לנצח, 109-138 על פיניקס

warriors-suns
מפגש שלישי נגד פיניקס העונה, ניצחון שלישי נגד הסאנס העונה, אבל בניגוד לשני המפגשים הקודמים, הערב ה-Warriors עשו זאת בצורה משכנעת ולא השאירו לפיניקס שום סיכוי. רבע שלישי קטלני, כמו בלא מעט משחקים העונה, הכריע את המשחק.

הסאנס אינם מאריות הליגה. יש להם יחסית מעט כישרון מסביב לקו אחורי טוב, אבל הם משחקים 48 דקות ולא מרימים ידיים. בשני המשחקים הקודמים הם היו ראש בראש עם גולדן סטייט עד הרגעים האחרונים. גם הערב הצליחו לחזור מפיגור גדול ברבע השני. פתיחת במשחק היתה שייכת להם, עם 14 נקודות בארבע דקות, כשהם מביכים את הגנת הווריורס. שתי שלשות של קליי החזירו את גולדן סטייט למשחק, והווריורס קיבלו דקות טובות גם מאיגודלה ומגרין שעלו מהספסל. איגודלה שיחק 41 דקות בהפסד לרוקטס ביום חמישי, כשהוא לוקח ארבע זריקות בלבד. הוא חטף לא מעט ביקורת על העדר האסרטיביות שלו, כשהוא נמנע מלקחת זריקות פנויות לגמרי. הערב הוא זרק, וקלע, בפעם הראשונה שהשאירו אותו חופשי. האסרטיביות של אנדרי חיונית לריווח ההתקפה של גולדן סטייט. הערב ההתקפה עבדה מצוין, במשך כל המשחק. את הרבע הראשון סיימו הווריורס, עם דקות טובות של מגי, ביתרון 7: 30-37.

הרבע השני נחלק לשניים. חלקו הראשון היה כולו של המארחים. עם דקות נהדרות של תומפסון, ליוינגסטון, ווסט ודוראנט, רצו הווריורס 0-11 בתחילת הרבע, כשהם מפגינים הגנה דינאמית ומשחק מסירות נהדר בהתקפה. שלשה של גרין העלתה את ה-Warriors ליתרון 21 אבל הסאנס לא נשברו. עם ריצת 0-9, כשבהמשך הם מתגברים גם על חמישיית המוות, הורידו האורחים את הפיגור ל-9 בלבד עם השריקה להפסקה: 57-66 לווריורס אחרי שני רבעים. ההתקפה של גולדן סטייט עבדה יפה בחצי הראשון, אבל ההגנה שוב הייתה מביכה, למעט מספר דקות בתחילת הרבע השני. לא במקרה, הדקות האלו היו עם קארי ופצ’וליה על הספסל.

אני רוצה להתמקד לרגע על הנקודה הזו. קטונתי מלמתוח ביקורת על קארי. מדובר על אחד השחקנים הטובים בעולם, הקלע הגדול בהיסטוריה, כוכב על ב-NBA והאיש שאחראי יותר מכל על ההצלחה המסחררת של ה-Warriors בעונות האחרונות. עם זאת, ראיתי לא מעט פעמים העונה כיצד היריבות מפצחות את ההגנה של גולדן סטייט כשהן חושפות את סטף כחוליה החלשה בהגנה. זה בעיקר קורה עם פצ’וליה על המגרש, אבל לא רק. זה מה שהיה הערב בחצי הראשון בהגנה של הווריורס: עם קארי על המגרש קלעו הסאנס 47 נקודות ב-17:50 דקות, 2.7 נקודות לדקה; עם קארי על הספסל קלעו הסאנס 10 נקודות ב-6:10 דקות, 1.6 נקודות לדקה. לפני שאתם מאשימים את קארי בכל הבעיות של ה-Warriors, אני רוצה לסייג את הדברים: קודם כל, כשקארי על הספסל, בדר”כ בתחילת ברבע השני והרביעי, לרוב גם כוכבי הקבוצה היריבה על הספסל – זה באופן מסורתי זמן המחליפים ב-NBA, כך שלא פלא שהתפוקה בהתקפה של היריבות יורדת. זאת ועוד: הדור הזה של שחקני כדורסל הוא ללא ספק עידן הגארדים, ובעיקר הרכזים, ב-NBA. נגמרו הימים שצריך סנטר דומיננטי כדי לזכות באליפות. כך יוצא שסטף נאבק ערב ערב עם השחקנים הטובים בליגה. זה נכון שקליי בדר”כ לוקח את משימת הההגנה הקשה מבין שני הגארדים, אולם כמו ללא מעט קבוצות בליגה, לפיניקס יש צמד גארדים איכותי: בלדסו ובוקר, כך שהאתגר גדול איך שלא מסתכלים על זה.

אחרי שנגנבה בדבריי נימת ביקורת על קארי, הגיע הזמן לדבר על הרבע השלישי. עד שיכריזו על ה-MVP הבא, אי שם באביב 2017, יש לליגה MVP מכהן. למי ששכח, קוראים לו סטפן קארי, ולמי שהטיל ספק ביכולת שלו להשתלט על משחקים כמו בעונה הקודמת, אני ממליץ לצפות במה שקארי עשה ברבע הזה. 20 נקודות, מתוך ה-31 שלו במשחק כולו, קלע קארי ברבע השלישי, כשהוא עושה זאת איך ומתי שבא לו. סטף לא היה לבד. הווריורס נתנו רבע אדיר, כשכל החמישייה, כולל פצ’וליה, משחקים נפלא. הרבה דברים יפים ראינו ברבע הזה: הצגת שלשות של הספלאש ברדרס, דקות טובות של מגי (שוב), משחק מסירות נהדר בהתקפה, השתטחות של גרין ומגי על כדור חופשי ביתרון 26, ולקינוח: תרומה נוספת של ג’וויל מגי לפינת שאקטין-א-פול של TNT, כשהוא ניגש להכניס כדור למגרש עבור פיניקס, אחרי קליעות עונשין של קלארק.

במשחק הקודם נגד פיניקס, הרגע הגדול היה ברבע השלישי, כשדוראנט הגיע משום מקום לחסום התקפה מתפרצת של בוקר, שהיה לבד לגמרי. על הכדור החוזר השתלט קארי, שקלע שלשה כמעט מהחצי והקפיץ את היתרון ואת הקהל. הערב קיבלנו שידור כמעט חוזר, שוב ברבע השלישי: הסאנס חטפו כדור ויצאו למתפרצת של 3 על 1. מה הבעיה? לאחד קוראים דוראנט. KD חסם את בלדסו, השתלט הכדור החוזר וה-Warriors יצאו למתפרצת משלהם, שבסופה קלע קארי שלשה. היתרון קפץ ל-24, הקהל קפץ לתקרה והמשחק היה למעשה גמור.

מכאן ועד לסיום היה גארבג’ ארוך, כשהיתרון נע בין 20 ל-30 נקודות והסאנס לא מצליחים לאיים ברצינות בשום שלב. משחק אדיר לקארי, כולל 5 מ-7 לשלוש, משחק אדיר גם לקליי, עם 26 נקודות כולל 6 מ-7 לשלוש, דוראנט נפלא עם 20 נקודות, 8 אסיסטים ו-4 כדורים חוזרים, דריימונד מצויין כרגיל עם 9 נוקודות, 13 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, ותרומה נהדרת של פצ’וליה, מגי, ליוינגסטון ודיוויד ווסט, במשחקו הטוב ביותר העונה. גם איגודלה היה טוב.

המקבץ הנוכחי של משחקי הבית יסתיים ביום שני, כשמונטה אליס והפייסרס באים לביקור. במפגש הקודם נגדם, באינדיאנה, הפייסרס היו עייפים ופצועים, והציגו משחק הגנה נרפה להחריד. אני משוכנע שהפעם תהיה להם יותר רוח לחימה. אני לא בטוח אם הכוכב הגדול, פול ג’ורג’, כשיר למשחק. בלעדיו יהיה לפייסרס קשה מאוד.

GO WARRIORS