ניצחון עשירי ברציפות על הקליפרס, 113-123 באורקל

הקליפרס שוב הפסידו, ואיזה מסכנים האוהדים. 10 ברציפות. נכון, כריס פול עדיין לא כשיר, אבל הפעם הקליפרס נילחמו. נמאס להם להפסיד. לפני כל משחק עם הווריורס הם צריכים לשמוע על הרצף הזה. די, נמאס. במחצית הראשונה הם קיבלו משחק נהדר מכמעט כל מי שעלה לשחק… ואז הגיע הרבע השלישי. סוויפ לגולדן סטייט על הקליפרס, עונה שניה ברציפות.

הווריורס נראו קצת חלודים בפתיחה. את הרבע הראשון הם אמנם סיימו ביתרון 7, אבל נראה היה שהמשחק מתנהל על מי מנוחות, ובלי כריס פול אף אחד לא חשב שהקליפרס יכולים להפתיע. עקב בעיית עבירות של גרין, את הרבע השני פתחו הווריורס עם קליי וארבעה מחליפים, ושיחקו נורא ואיום. הקליפרס היו אגרסיבים והווריורס לא הצליחו להגיע למצבי קליעה. את הנקודות הראשונות ברבע, דאנק של מקאדו, הווריורס השיגו רק לאחר שדוראנט חזר לפרקט, למעלה מ-4 דקות בתוך הרבע. הנקודות האלו קטעו ריצת 0-15 של הקליפרס. דאנק נוסף של מקאדו הוריד את הפיגור לנקודה בלבד, אבל המומנטום היה כולו של האורחים. הקליפרס השתלטו על המשחק, וגם המעבר לחמישיית המוות לא עזר. ריברס (הבן) היה מצויין בשני צידי המגרש, מו ספיידס התחמם, ג’מאל קרופורד להט ודיאנדרה ג’ורדן סיים ביעילות מתחת לסל. את הרבע הזה סיימו הקליפרס ביתרון 49-61, לאחר שהגיעו ליתרון שיא של 16 נקודות. לראשונה העונה, הם ניראו טוב מול הווריורס.

ואז הגיע הרבע השלישי. הווריורס הכריעו הרבה משחקים העונה ברבע השלישי, אולם זה היה כנראה הטוב מכולם, לפחות בכל מה שקשור לקליעה. אחרי 49 נקודות בחצי הראשון, המטירו הווריורס 50 (!) נקודות על הקליפרס האומללים הרבע השלישי בלבד. הסטטיסטיקה הזאת מרשימה במיוחד, משום שהקליפרס, בניגוד למספר יריבות אחרות העונה, לא הרימו דגל לבן: הם נילחמו חזק. כך, כששתי הקבוצות משחקות עם טונות של אנרגיה, המשחק נגרר למאבק פיזי שכלל אינספור ויכוחים עם השופטים ועבירות טכניות. במרכז הבלאגן, איך לא, היה דריימונד גרין, שרק בדרך נס, ובעזרת דוראנט שהרחיק אותו מהשופטים, לא חטף טכנית שנייה. בכל מה שקשור לכדורסל, שלושת האולסטארים האחרים של הווריורס נטלו את הפיקוד.

זה התחיל עם דוראנט. שלוש שלשות רצופות של KD מחקו את היתרון של הקליפרס. לייאפ של פצוליה העלה את הווריורס ליתרון ראשון בחצי השני, והקהל היה באקסטזה. המצלמה של TNT התמקדה בפניו של כריס פול, על הספסל של הקליפרס. דיכאון טוטאלי. לא היתה טיפה של אמונה בהבעת פניו. השחקנים על המגרש, לעומת זאת, המשיכו להלחם, והחזירו לעצמם את היתרון. זה היה תורו של תומפסון, עם 5 נקודות תוך דקה, להחזיר את היתרון לגולדן סטייט. מכאן עד סוף הרבע זה היה המופע של סטף קארי. 20 נקודות קלע ה-MVP ברבע השלישי, 17 מתוכן בארבע הדקות האחרונות. הצגה. קארי המטיר מבול של שלשות על הקליפרס, וכל אחת היתה קשה יותר מקודמתה. בהגנה הקליפרס ידעו מה מגיע, והם נצמדו לקארי, שלחו אליו שני שחקנים ועשו עבירות – דבר לא עזר: הכדורים המשיכו להכנס, לא משנה כמה קשה היתה הזריקה. השלשה החמישית של קארי ברבע הזה הגיעה עם הבאזר, כשהוא זורק זריקת התאבדות, בלי לכוון בכלל, ארבעה מטר מאחורי קשת השלוש, עם שני שומרים בפרצוף שלו. כל שחקן אחד בליגה היה מייצר אירבול מזריקה כזו. אף אחד לא הופתע כשהכדור צלל פנימה.

בסוף הרבע השלישי יתרון הווריורס עמד על 12 נקודות. בניגוד לרבע השני, את הרבע הרביעי פתח גרין בחמישייה יחד עם קליי, והפעם הקליפרס לא הצליחו לשנות את המומנטום. שני דאנקים תוך 41 שניות הקפיצו את היתרון ל-16, וריברס (האב) לקח פסק זמן. מה עשו הקליפרס לאחר פסק הזמן? איבדו את הכדור תוך 2 שניות, מתחת לסל שלהם, ונאלצו לשלוח את איגודלה לקו כדי למנוע לייאפ קל. איגודלה קלע את שתי הזריקות, ולפתע היתרון עומד על 18 נקודות. ריח חזק של גארבג’ עלה לאוויר, ואכן, מפה כבר לא היתה דרך חזרה. היתרון של הווריורס צמח עד ל-23 נקודות והמשחק היה גמור. רק נגד קצה הספסל של גולדן סטייט, הצליחו הקליפרס להקטין את הפער: 113-123 לווריורס בסיום, עם 35, 7 ו-5 לקארי ו-25, 15 ו-7 לדוראנט.

המנוחה נגמרה. בעוד יומיים הווריורס נכנסים למאמץ של 9 משחקים תוך 15 ימים. המקבץ הזה ייגמר בסן אנטוניו, אבל יתחיל ביום שבת, באורקל, נגד הנטס. אני אמשיך לעקוב.

GO WARRIORS

ניצחון ל-Warriors בסטייפלס על הקליפרס, 120-133

אחרי התבוסה ביום שבת באורקל, אירחו הקליפרס את ה-Warriors כשהם שוב חסרים את כריס פול. הווריורס הובילו לכל אורך המשחק וניצחו די בקלות, למרות שהמקומיים הצליחו איכשהו לחזור למשחק בדקות האחרונות. ניצחון חמישי רצוף לווריורס, ניצחון תשיעי ברציפות על הקליפרס, ומאזן של 7-43 אחרי 50 משחקים.

אני לתומי חשבתי שהקליפרס יבואו מלאי עצבים וישחקו בקשיחות 48 דקות, אחרי ההשפלה ביום שבת. אז חשבתי. בשלוש ההתקפות הראשונות שלהם הם איבדו את הכדור, פעמיים מהן בחטיפה של קארי. נכון, כריס פול, המנהיג והשחקן הטוב ביותר שלהם לא שיחק, אבל גם הווריורס היו חסרים: פצ’וליה, ווסט, ליוינגסטון וגרין לא התלבשו למשחק הערב. זה לא הפריע לגולדן סטייט לפתוח היטב. הנעת הכדור היתה פנטסטית והובילה לשלל קליעות קלות. קארי אמנם לא פגע מבחוץ בהתחלה אבל ניהל יפה את המשחק, ושתי שלשות של מקאו, שפתח בחמישייה, העלו את הווריורס ליתרון מוקדם. בהגנה קליי נצמד לרדיק, ובכל פעם שגריפין הוריד את הכדור לרצפה באה שמירה כפולה.

את הרבע הראשון סיימו הווריורס ביתרון 11, את החצי ביתרון 10, את הרבע השלישי ביתרון 17, ו-10 דקות לסיום, אחרי 5 נקודות של איגודלה תוך 15 שניות, היתרון עלה ל-21, יתרון השיא במשחק. הווריורס הירפו קצת מהדוושה והקליפרס הצליחו לצמק את הפער, אבל בשום שלב לא היתה תחושה שהמהפך קרב ובא, אפילו לא כשהיתרון קוזז ל-7 נקודות, שתי דקות לסיום. שלשות של דוראנט ותומפסון ניפחו שוב את היתרון, ושלשה אחרונה של איגודלה חתמה את תוצאת המשחק.

לקארי לקח זמן להכנס לקצב. את הרבע הראשון הוא סיים עם 0 מ-4 מעבר לקשת, אבל עם חדירות יעילות, 5 נקודות, 3 אסיסטים ו-2 חטיפות. בסופו של דבר גם הקליעה הסתדרה: 3 שלשות מ-6 נסיונות ב-3 הרבעים הבאים, ובסה”כ יום עבודה רגיל במשרד: 29 נקודות ו-11 אסיסטים. קליי הוסיף 3 שלשות משלו ב-50%, בדרך ל-21 נקודות. דוראנט סיים עם 26 נקודות, 8 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, כשהוא תורם גם הגנה משובחת על בלייק גריפין. גריפין אמנם סיים עם 31 באחוזים טובים, אבל רוב הזריקות שלו היו קשות מאוד, כשהוא הולך עם הראש בקיר. בסופו של דבר זה היה רחוק מלהספיק מול הווריורס העדיפים.

מקאו ומגי, שפתחו בחמישייה שיחקו היטב. מקאו לא פוחד לתקוף את הסל, והוא הרשים אותי גם בהשתלבות במשחק המסירות הקבוצתי. היום גם השלשות שלו נכנסו. מגי, כרגיל, סיפק מטריה אווירית בהגנה והטבעות בהתקפה. גם מקאדו נתן דקות טובות מהספסל. ככל שהוא מקבל יותר דקות הוא מרגיש יותר נוח על הפרקט. זה בהחלט ניכר במשחק שלו ובשפת הגוף. איאן קלארק הצליח להשתחרר מהבצורת ההתקפית של התקופה האחרונה וסיים עם 11 נקודות באחוזים טובים. איגודלה היה כרגיל נהדר בהגנה, והפעם גם חם בהתקפה עם 13 נקודות כולל 3 שלשות מ-4 נסיונות.

אי אפשר לשחק בכל פעם כאילו זה המשחק הגורלי של העשור. הווריורס לא שיחקו כדורסל גדול הערב, ובנוסף חסרו את העוגן ההגנתי שלהם, אולם משחק מסירות משובח (38 אסיסטים) ויתרון בכישרון ובריבאונד עשו את שלהם. הקליפרס, במהדורה הנוכחית, אפילו כשיחזור כריס פול, לא מהווים איום על גולדן סטייט.

ביום שבת הווריורס מצפינים לסקרמנטו, שם תחכה להם קבוצה בינונית וסנטר אחד איכותי ועצבני. יהיה מעניין.

GO WARRIORS