ניצחון לוורירס על קליבלנד, בעזרת גרין והשופטים

בפעם השניה העונה נפלתי קורבן לאובר-בוקינג באורקל ארינה. לאחר שאושרתי להיות נציג אתר הופס במשחק הגדול של חג המולד, כשהגעתי לאולם הסתבר לי שאין לי מקום בהיכל עצמו במהלך המשחק. ויתרתי על הגישה לחדר ההלבשה ולחדר הראיונות וחזרתי הביתה. אם נגזר עלי לראות את המשחק דרך מסך, עדיף בבית, שם אפשר לעשות PAUSE ו-REPLAY כדי להתעקב על מהלכים מעניינים. גם יותר כיף לראות את המשחק עם הילדים מאשר עם חבורת זרים. הפעם הקודמת שזה קרה לי הייתה במשחק הראשון העונה, נגד יוסטון. כנראה שעדיף לא להתעסק עם המשחקים הגדולים והמבוקשים – זה נגמר בביזבוז זמן.

לפני המשחק דיברו ברדיו על מה שאמרו ג׳יי-אר סמית וטריסטן תומפסון. שניהם הקטינו מאוד בחשיבות המשחק. נכון שזה רק אחד מ-82, אבל אל תאמינו להם. כל שחקן שיגיד לכם שאין חשיבות מיוחדת למשחק הזה פשוט משקר. יש חשיבות מיוחדת, והיא נובעת מהעובדה ששתי הקבוצות רוצות מאוד לנצח אותו. נכון, כולם רוצים לנצח כל הזמן, אבל יש לרצות ויש לרצות. היום ראינו באורקל שתי קבוצות משחקות חזק מאוד. נכון שזה לא אומר כלום לגבי הגמר, אם הם יפגשו שוב, אבל זה לא סתם משחק. האינטנסיביות בהחלט הזכירה מאבקי פלייאוף.

סטף קארי ואיזיאה תומאס, כצפוי, לא היו כשירים למשחק, כך שבכלל אי אפשר להסיק שום מסקנה מהמשחק הזה. אני לא יודע אם הוא שודר בישראל, וכמה מכם זכו לראות אותו. המשחק היה צמוד לכל אורכו. אף קבוצה לא הצליחה לברוח ליתרון דו-ספרתי בשום שלב, ורוב במשחק התנהל ביתרון של שני סלים לכל היותר. הווריורס עלו ליתרון הגבוה במשחק, 9 נקודות, אחרי שלשה של דוראנט 5 דקות לסיום, אבל קליבלנד הגיבו בשתי שלשות מהירות, וסל של ג׳יימס השווה את התוצאה שתי דקות לסיום.

בסופו של דבר, הווריורס ניצחו בעזרתו של קליי תומפסון, שקלע שלשה גדולה 90 שניות לסיום, בעזרתו של דריימונד גרין, שנתן תצוגת הגנה וריבאונד מהמרשימות שראיתי אי פעם, וגם בעזרת… לא נעים להודות… שיפוט גרוע.

בואו נדבר על זה קצת. הרבה שופטים טובים פרשו לאחרונה, והרבה שופטים צעירים מרבים לעשות שגיאות. לאורך המשחק כולו, קל היה להבחין במספר רב של טעויות שיפוט, לטובת ולרעת שני הצדדים. אני דווקא רוצה להתמקד בפן אחד של השיפוט: הפן החוקתי. ב-70 השניות האחרונות, כשהמשחק עדיין היה פתוח לחלוטין, היו שתי טעויות שיפוט שאפשר וצריך לתקן. בשני המקרים, לברון תקף את הסל מול שמירה של דוראנט, בשני המקרים הוא לא הצליח לייצר זריקה בגלל עבירה של KD, ובשני המקרים לא נשרקה עבירה. בשני המקרים הכדור יצא החוצה, ובשני המקרים נעצר המשחק כדי שהשופטים יוכלו לבדוק במוניטור מי נגע אחרון בכדור.

הנה הבעיה: בבואם לבדוק זאת, לשופטים אין חופש לשנות שום דבר למעט הנושא שבמחלוקת. עבירת מגן, עבירת תוקף, צעדים, 3 שניות, ועוד – כל זאת לא עומד למבחן. מותר רק לבדוק מי נגע אחרון בכדור. כמה פעמים ראינו את התסריט הבא: שחקן זורק לשלוש, מביים נפילה, ונשרקת עבירה. עכשיו השופטים הולכים למוניטור, לבדוק את הזריקה הייתה לשלוש או שמא הקלעי דרך על הקו. בהילוך החוזר, לפעמים מתברר שכלל לא נעשתה עבירה, והקלעי פשוט עשה הצגה. לשופטים אין חופש לשנות את ההחלטה שלהם: מותר להם לבדוק אך ורק אם תהיינה שתיים או שלוש זריקות מהקו.

מארק ג׳קסון וג׳ף ואן גנדי, הפרשנים המצויינים של ABC, היטבו לאבחן את הבעיה. אני לא יכול לשלא להסכים איתם. מדוע לא לאפשר לשופטים חופש מלא לשנות את החלטם בהתאם למה שהם רואים בהילוך החוזר? כבר הפסקתם את המשחק, כבר גררתם את השופטים לעמדת המזכירות, איזו סיבה יש להגביל אותם, ובכך למנוע שיפוט צודק? אני פשוט לא מבין את זה. כל הרעיון של בדיקה במוניטורים נועד למנוע מצב שבו החלטת שופט מכריעה משחק צמוד. אם זה לא מושג, עדיף כבר להמנע מהילוכים חוזרים ולתת לשופטים לשרוק לפי מה שהם רואים תוך כדי משחק. אין טעם לעיכובים אם צדק לא נעשה.

והפעם לא נעשה צדק. שריקה לעבירה על לברון הייתה משנה את הדינמיקה של המשחק, ולקליבלנד הייתה הזדמנות ריאלית לניצחון. אני מצפה שהליגה תצא בהודאה מאוחרת שאכן נעשו עבירות על לברון, שלא נשרקו. כוסות רוח למת. כך היה גם שנה שעברה עם עבירה על דוראנט שלא נשרקה. הליגה צריכה לשנות את החוקים של ההילוכים החוזרים. עד שזה יקרה, מדי פעם טעויות שיפוט יכריעו משחקים. חבל.

אם כבר מדברים על לעשות צדק, אי אפשר לא לחזור ולהלל את מה שעשה דריימונד גרין היום. פשוט תצוגת מופת של הגנה וריבאונד. כולם רוצים לנצח, זה ברור, אבל דריימונד רוצה יותר. הרבה יותר. טריפל דאבל ראשון העונה לגרין, אבל מעבר לסטטיסטיקה: כל פעם שצריך מהלך מנצח, דריימונד יהיה שם כדי לחסום, לחטוף, להסיט כדור אבוד כדי להשיג עוד פוזשן… כל מה שצריך כדי לנצח. הווריורס שיחקו היום משחק הגנה משובח, וגרין ניצח על התיזמורת. גם KD וקליי היו מצויינים בהגנה. קליי לא לקח זריקות קשות הערב, וזה השתלם: 24 נקודות באחוזים מצויינים. גם דוראנט חזר לעצמו אחרי הנפילה מול דנבר, וגם לאיגודלה היה משחק טוב, למרות 0 מ-4 מעבר לקשת. כספי תרם 6 נקודות ו-2 ריבאונדים ב-11 דקות, והיה, כמו כל הווריורס, מצויין בהגנה. פצו׳וליה, שהיה כשיר לראשונה מזה מספר משחקים, לא שותף אפילו לשנייה. האם יש פה מהפך ברוטציה? את התשובה נקבל, אולי, ביום רביעי, אז הג׳אז באים לביקור.

GO WARRIORS

ניצחון 11 רצוף, 106-113 לווריורס על הלייקרס

החדשות הטובות: איגודלה ובל חזרו מהפציעות שלהם. החדשות הרעות: גרין ותומפסון צורפו לרשימת הפצועים. קליי ישהה שם כנראה כשבועיים. סטף, ווסט ומקאו עדיין פצועים, ושוב הווריורס התייצבו למשחק ללא חמישה שחקני רוטציה. בשני המשחקים האחרונים, הופעה הירואית של KD לא הספיקה. הערב, עם 7 שחקנים בספרות כפולות, זה היה ניצחון שכולו קבוצתיות.

סוויפ על הלייקרס, לראשונה מאז 1994. ניצחון לווריורס ללא סטף וקליי, לראשונה בעידן הספלאש ברדרס. הנה עוד דבר שלא ראינו מזמן: הווריורס מגיעים לישורת האחרונה של העונה הרגילה, ואין להם שום דבר לשחק עבורו. מאז ימי מונטה אליס זה לא קרה, אבל איזה הבדל: אז הווריורס שיחקו ללא סיכוי להגיע לפלייאוף, העונה הם נעולים במקום השני במערב. את יוסטון אי אפשר לתפוס, גם אם הווריורס ינצחו את כל המשחקים עד לסיום העונה, משום שהרוקטס לא יפסידו עוד שלושה משחקים. המרחק למקום השלישי גדול מאוד כך שלמעשה, אין בשביל מה לשחק.

אין? אולי בכל זאת יש. אמנם המיקום לא ישתנה, אבל יש דברים לשפר. איגודלה וגרין יכולים וצריכים לחזק את הביטחון בהתקפה, בעיקר בכל מה שקשור בקליעה. שחקנים כמו לוני, יאנג וכספי יכולים לקבל יותר דקות, להסיר חלודה, ולהיות מוכנים אם וכאשר קר יזרוק אותם למים העמוקים של הפלייאוף. גם לפצ׳וליה, בל ומגי לא יזיקו עוד דקות של תרגול לקראת הפוסט-סיזן. אם קארי יהיה כשיר במשך כל הפלייאוף, כנראה לא נזכה לראות את קווין קוק מקבל דקות משמעותיות, אבל המשחק הערב, אותו סיים עם שיא עונתי של 13 נקודות, היה מצויין גם עבורו.

גם הלייקרס חסרים היו שחקנים מובילים. אינגראם וקוזמה, אולי שני השחקנים הטובים ביותר שלהם, לא התלבשו למשחק הערב. ברוק לופז, בפתיחה מצויינת, השאיר אותם בתמונה בתחילת המשחק, ודקות טובות של תומאס ורנדל עזרו להם לחזור מפיגור דו ספרתי ברבע השני עד לשיוויון במחצית. הווריורס, במחצית שניה חזקה, חזרו לשלוט במשחק וניצחו בצדק. הלייקרס לא הצליחו לאיים יותר מדי: 106-117 לגולדן סטייט בסיום.

קווין דוראנט הוביל כצפוי את רשימת הקלעים, עם 26. יאנג הוסיף 18 נקודות, כולן בחצי השני, הטוב ביותר שלו העונה. מול קבוצתו לשעבר, זה וודאי היה מתוק במיוחד. ראוי גם לציין אל לוני, שסיים עם 17+ במדד הפלוס-מינוס (הגבוה ביותר הערב), כשהוא מפגין כמה מהלכי התקפה שלא זכינו לראות ממנו עד הערב. מגי היה נהדר, בעיקר בהגנה, וגם לאיגודלה, בל ופצ׳וליה היו דקות טובות. שון ליוינגסטון נתן מחצית ראשונה נפלאה, ואת קווין קוק, שחקן ליגת הפיתוח, כבר הזכרנו. זה הזמן לדבר על עומרי כספי.

המשחק הערב היה במידה מסויימת תקציר של העונה עבור כספי ברמה האישית. אחרי שיובש על הספסל לא מעט בשבועות האחרונים, כספי פתח את המשחק בצורה מהוססת, כשהוא מחטיא מהעונשין ומעורב באיבודי כדור, ובאופן כללי נראה חלוד וחסר ביטחון. אבל ככל שהמשחק התקדם, עמרי נראה החלטי יותר, בטוח יותר ואגרסיבי יותר, והערב זכינו שוב לראות את עמרי כספי במיטבו: חיתוכים חדים לסל ויכולת סיום נהדרת בצבע. איזה כיף! עמרי סיים את המשחק עם 15 נקודות בכמעט 90% מהשדה (!), 7 כדורים חוזרים ומדד של פלוס 11, השני בטיבו בקבוצה. יש עוד 14 משחקים עד לסיום העונה הרגילה, ונראה שלפחות בחצי מהם הווריורס יהיו בהרכב חסר, כך שכספי, שקיבל 20 דקות הערב, ישחק הרבה מאוד עד לפלייאוף. עוד כמה ערבים כאלה, ואפשר יהיה לדבר על שילוב ברוטציה של משחקי הפלייאוף. זה לא בלתי אפשרי.

עוד יומיים הקינגס מגיעים לביקור. יהיה נחמד לראות את כספי נותן משחק טוב מול האקסית.

GO WARRIORS!