וואו. איזה משחק. הווריורס הגיעו לסן אנטוניו ונראה שהכל עובד לרעתם: דוראנט עדיין לא כשיר, למרות החדשות הטובות, ואתמול הווריורס הזיעו קשה ביוסטון בשעה שהספרס נחו. סן אנטוניו בכושר טוב, ובמשחקם האחרון הביסו את קליבלנד בקלות. הכל היה ערוך להפסד של הווריורס.
ואכן, פתיחת המשחק תאמה את התחזיות הפסימיות שלי. הספרס שלטו במשחק ללא עוררין, ופשוט השפילו את הווריורס חסרי האונים. כל מה שהספרס עשו הלך להם. כל מה שהווריורס עשו נראה רע: איבודי כדור, בחירת זריקות מזוויעה, הגנה רכה וכניעה ללא תנאי בריבאונד. גם שהספרס החטיאו, הם השתלטו בקלות על הכדורים החוזרים, זרקו שוב ושוב – עד שקלעו. התוצאות בהתאם: 0-15 אחרי 4 דקות, 3-23 אחרי 7 דקות, 7-29 אחרי 8 וחצי דקות. בעונות קודמות, טרם עסקתי בכתיבה על הווריורס, הייתי מפסיק לצפות במשחק בנקודה זו. כך החמצתי לפני כמה עונות את הקאמבק ממינוס 27 נגד טורונטו.
הרבה גיבורים היו לווריורס הערב. רובם באו מהספסל, והראשון שבהם הוא אנדרי איגודלה. בזמן שסטף וקליי לא מצליחים אפילו להגיע למצב זריקה נורמאלי, שלא לדבר על לצבור נקודות, קלע איגודלה 7 נקודות ב-2 וחצי הדקות האחרונות של הרבע הראשון, כולל סל עם הבאזר שהוריד את הפער ל-16, והפיח תקווה בקרב הלוחמים. איגודלה המשיך לשחק נפלא כל המשחק, וסיים עם 14 נקודות באחוזים מצויינים ומדד פלוס 17 כשהוא על הפרקט.
הרבע השני היה כולו גולדן סטייט, וזה התחיל עם הספסל: ווסט, שעוד אחזור לדבר עליו, יחד עם איגודלה, ליוינגסטון וקלארק החלו לנגוס ביתרון, כשקליי סוף סוף מקבל זריקות פנויות וקולע. 11 נקודות קלע קליי ברבע השני. אחרי 0 עגול בראשון. סטף חזר והצטרף לריצה. 3 וחצי דקות לסוף הרבע השני, ליוינגסטון קבר ג’אמפ והשווה את התוצאה. ממינוס 22 לשיוויון, תוך 12 דקות של משחק. ערב מצויין לליוינגסטון, עם מדד של פלוס 18 ב-12 דקות של משחק. הספרס עוד רצו 0-7 ונטלו מחדש את היתרון, אולם הווריורס נשארו בתמונה, וירדו למחצית בפיגור 3 בלבד.
השליטה של גולדן סטייט המשיכה לתוך הרבע השלישי, והפעם הגיבור היה קארי. 13 מתוך ה-29 שלו היו ברבע השלישי, אז נטלו הווריורס את היתרון לראשונה, וסיימו את הרבע ביתרון 7. בתחילת הרבע הרביעי, כשקארי וגרין על הספסל, כל מה שהגנת הספרס הייתה צריכה לעשות זה להתמקד על תומפסון. אני חייב להודות שהם עשו את זה מצויין, אבל זה לא ממש עזר להם. קליי לקח זריקות קשות מעל שומר אחד או שניים, לעיתים ממרחק רב, וקבר אותן שוב ושוב. האיש נכנס לזון. בפרק זמן של 4 דקות ו-10 שניות קלע קליי 9 נקודות ללא החטאה ושמר על היתרון של הווריורס. סטף חזר למגרש 6 דקות לסיום, ביתרון 9, והצליח לשמור על המומנטום ולהוביל את גולדן סטייט לניצחון, אבל האיש של הרבע הרביעי היה ללא ספק דיוויד ווסט.
כמו הרבה שחקנים בווריורס, גם ווסט נמצא בתקופה האחרונה בכושר הטוב ביותר שלו מתחילת העונה, אבל מה שהוא עשה הערב היה יוצא דופן. ללא תחרות בכלל, המשחק הטוב ביותר שלו העונה, ואם יורשה לי לנחש, בוודאי אחד הטובים שלו בשנים האחרונות. המשחק הערב היה משחק כמעט מושלם עבור שחקן רוטציה. ווסט היה שותף בכיר לקאמבק של הווריורס ולבריחה ברבע הרביעי. הוא שיחק אגרסיבי, קיבל הרבה החלטות, ולמיטב זכרוני לא טעה אפילו פעם אחת. הנה השורה הסטטיסטית שלו: 15 נקודות ב-64%, 4 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חסימות, ומדד של פלוס 24 ב-21 דקות של משחק. בדקות שווסט היה על הספסל, הספרס ניצחו ב-12 נקודות, אבל מה שהיה מרשים מכל זו הההשפעה האדירה שהייתה לו על הרבע הרביעי והמכריע. ווסט קלע שוב ושוב ברגעים הגורליים, בהם עוד ניסו המקומיים לעשות קאמבק משלהם, ופשוט לא נתן לווריורס להפסיד. שלשה שלו, 52 שניות לסיום, גמרה את המשחק סופית.
למשחק הזה יש השלכות משמעותיות על יחסי הכוחות במערב. הווריורס שלחו מסר מפחיד: ללא דוראנט, אחרי שערב קודם ניצחו ביוסטון, באו הווריורס לסן אנטוניו, לא נבהלו מפיגור 22 נקודות ברבע הראשון, וניצחו בצורה משכנעת. בקרוב דוראנט יחזור. יש שאלות?
לווריורס יש יתרון 3 משחקים בטור הפסדים. לסן אנטוניו יש את שובר השיוויון בגלל שניצחו את הווריורס פעמיים העונה, אבל כשנותרו 7 משחקים בעונה הרגילה, הווריורס צריכים להפסיד 3 פעמים והספרס צריכים לנצח את כל המשחקים שנותרו, כדי שיהיה מהפך. אין לי ספק שהספרס מסוגלים לכך, אבל קשה לי לראות את גולדן סטייט מפסידים 3 משחקים, כאשר 6 מהם בבית, ורק 3 מהם נגד קבוצות פלייאוף. אפשר להגיד שהמקום הראשון, פחות או יותר, מובטח.
זה היה משחק שלישי בארבע לילות, משחק שלישי מתוך רצף של חמישה משחקים קשים, מול קבוצות פלייאוף. הרצף יימשך ביום שישי, אז הרוקטס באים לביקור. הם וודאי עדיין עצבנים מהמשחק אתמול, והם יעשו הכל כדי לשלוח מסר לווריורס. יהיה קשה, במיוחד שצפויה ירידת מתח אחרי המשחק החשוב של העונה, שהיה הערב.
GO WARRIORS