ניצחון 13 ברציפות לגולדן סטייט, יתרון הביתיות הובטח

במשחק החוץ האחרון של העונה, הווריורס ניצחו את פיניקס החלשה, ולשתי הקבוצות יש כעת רצף של 13: ניצחונות לווריורס, הפסדים לסאנס. הודות להפסד המפתיע של הספרס ללייקרס, יתרון הביתיות של גולדן סטייט הוא עובדה מוגמרת, 3 משחקים לסיום העונה.

המשחק עצמו היה צמוד יחסית, למרות רבע ראשון אימתני של סטף, בו הוא קלע יותר מכל שחקני פיניקס ביחד: 18-41 לווריורס בתום הרבע הראשון, קארי היה כבר בשלב הזה עם 23 נקודות. הרבע הזה הסתיים באחד המהלכים היותר הזויים שראיתי על מגרש כדורסל: מטר מאחורי קו השלוש, שון ליוינגסטון שלח מסירת הליי-הופ למגי, שהיה לבד לגמרי מתחת לסל של הסאנס. הבשורה הרעה: מגי אפילו לא נגע בכדור. הבשורה הטובה: הכדור פגע בקרש וצלל במפתיע פנימה. שלשה ראשונה לליוינגסטון העונה. אם זה היה נגמר בדאנק או באיבוד כדור, לא היה נרשם לשון ניסיון זריקה, מהסיבה הפשוטה שהוא ניסה למסור. מכיוון שהכדור נכנס, אין ברירה אלא לסמן את זה כניסיון זריקה בדף הסטטיסטיקה: 1 מ-1 לשון מעבר לקשת. אבל האמת היא שליוינגסטון לא ניסה לזרוק. טכנית, שון קלע 1 מ-0, שמבחינה מתמטית זה אינסוף אחוזי קליעה. לא רע.

עד סוף המשחק הווריורס הציגו רמה בינונית, ויום טוב של סטף, שסיים עם 42 נקודות ו-8 שלשות, הספיק. גרין ואיגודלה נחו הערב, וקליי קלע אמנם 22 נקודות, אבל באחוזים רעים. אין הרבה מה להגיד על המשחק הזה, מלבד השורה התחתונה: ניצחון 13 ברציפות, יתרון הביתיות הובטח, חמשת המשחקים הבאים (כולל שני משחקי פלייאוף) יהיו באורקל.

בניגוד לעונה הקודמת, הווריורס מגיעים לישורת האחרונה כשהם בכושר מעולה, למרות המשחק הבינוני הערב בפיניקס. סטף, קליי, אנדרי, ווסט, איגודלה וקלארק נמצאים בכושר הקליעה הטוב ביותר שלהם מתחילת העונה. בדיוק בזמן. גם ליוינגסטון מצא שוב את הטאץ’. גרין לא תלוי ביכולת קליעה כדי להשפיע על המשחק, והבשורה המשמחת מכל: דוראנט אמור לחזור במשחק הבא, ביום שבת, נגד ניו-אורלינס.

שלושת המשחקים הנותרים, נגד הפליקנס, הג’אז והלייקרס, הם חסרי חשיבות. הדבר היחיד שסטיב קר צריך, זה להכניס את דוראנט חזרה לגרוב, ולשמור על הכושר והקצב של שאר השחקנים. בקשת האקרדטציה שלי מטעם הופס למשחק נגד יוטה נענתה בשלילה, אבל אני אהיה שם, הפעם כאוהד מן המניין, יחד עם המשפחה. כולי תקווה שקר לא יכפה מנוחה על הכוכבים.

אני מקווה לכתוב בקרוב קצת יותר על הצפוי בפלייאוף. יש לי גם מה לאמר על המירוץ ל-MVP, ואני אנסה להקדיש לזה פוסט, בתקווה שיהיה לי זמן. כבר עתה, שבוע לפני תום העונה הרגילה, אפשר לציין שהשנה המקום הראשון במערב חשוב מאי פעם. סן אנטוניו נעולה במקום השני, והדרך שלה לגמר המערב תהיה מאוד מאוד קשה. בסיבוב הראשון יפגשו הספרס את ממפיס – קבוצה סופר קשוחה שתקשה עליהם מאוד. בסיבוב השני? ג’יימס הארדן והרוקטס. הספרס עדיין פייבוריטים לעבור את שני הסיבובים הללו, אבל הם יגיעו לגמר המערב עם הלשון בחוץ. לווריורס צפויה דרך קלה בהרבה: פורטלנד או דנבר בסיבוב הראשון, וכנראה יוטה או הקליפרס בשני. מול כל הקבוצות הנ”ל יש לגולדן סטייט יתרון ברור בכישרון ובמאצ’אפ. הקבוצות היחידות שמפחידות אותי במערב הם הספרס, הרוקטס והגריזליס. הווריורס יפגשו רק אחת מהן – בגמר המערב.

GO WARRIORS

ה-Warriors חזרו לנצח, 109-138 על פיניקס

warriors-suns
מפגש שלישי נגד פיניקס העונה, ניצחון שלישי נגד הסאנס העונה, אבל בניגוד לשני המפגשים הקודמים, הערב ה-Warriors עשו זאת בצורה משכנעת ולא השאירו לפיניקס שום סיכוי. רבע שלישי קטלני, כמו בלא מעט משחקים העונה, הכריע את המשחק.

הסאנס אינם מאריות הליגה. יש להם יחסית מעט כישרון מסביב לקו אחורי טוב, אבל הם משחקים 48 דקות ולא מרימים ידיים. בשני המשחקים הקודמים הם היו ראש בראש עם גולדן סטייט עד הרגעים האחרונים. גם הערב הצליחו לחזור מפיגור גדול ברבע השני. פתיחת במשחק היתה שייכת להם, עם 14 נקודות בארבע דקות, כשהם מביכים את הגנת הווריורס. שתי שלשות של קליי החזירו את גולדן סטייט למשחק, והווריורס קיבלו דקות טובות גם מאיגודלה ומגרין שעלו מהספסל. איגודלה שיחק 41 דקות בהפסד לרוקטס ביום חמישי, כשהוא לוקח ארבע זריקות בלבד. הוא חטף לא מעט ביקורת על העדר האסרטיביות שלו, כשהוא נמנע מלקחת זריקות פנויות לגמרי. הערב הוא זרק, וקלע, בפעם הראשונה שהשאירו אותו חופשי. האסרטיביות של אנדרי חיונית לריווח ההתקפה של גולדן סטייט. הערב ההתקפה עבדה מצוין, במשך כל המשחק. את הרבע הראשון סיימו הווריורס, עם דקות טובות של מגי, ביתרון 7: 30-37.

הרבע השני נחלק לשניים. חלקו הראשון היה כולו של המארחים. עם דקות נהדרות של תומפסון, ליוינגסטון, ווסט ודוראנט, רצו הווריורס 0-11 בתחילת הרבע, כשהם מפגינים הגנה דינאמית ומשחק מסירות נהדר בהתקפה. שלשה של גרין העלתה את ה-Warriors ליתרון 21 אבל הסאנס לא נשברו. עם ריצת 0-9, כשבהמשך הם מתגברים גם על חמישיית המוות, הורידו האורחים את הפיגור ל-9 בלבד עם השריקה להפסקה: 57-66 לווריורס אחרי שני רבעים. ההתקפה של גולדן סטייט עבדה יפה בחצי הראשון, אבל ההגנה שוב הייתה מביכה, למעט מספר דקות בתחילת הרבע השני. לא במקרה, הדקות האלו היו עם קארי ופצ’וליה על הספסל.

אני רוצה להתמקד לרגע על הנקודה הזו. קטונתי מלמתוח ביקורת על קארי. מדובר על אחד השחקנים הטובים בעולם, הקלע הגדול בהיסטוריה, כוכב על ב-NBA והאיש שאחראי יותר מכל על ההצלחה המסחררת של ה-Warriors בעונות האחרונות. עם זאת, ראיתי לא מעט פעמים העונה כיצד היריבות מפצחות את ההגנה של גולדן סטייט כשהן חושפות את סטף כחוליה החלשה בהגנה. זה בעיקר קורה עם פצ’וליה על המגרש, אבל לא רק. זה מה שהיה הערב בחצי הראשון בהגנה של הווריורס: עם קארי על המגרש קלעו הסאנס 47 נקודות ב-17:50 דקות, 2.7 נקודות לדקה; עם קארי על הספסל קלעו הסאנס 10 נקודות ב-6:10 דקות, 1.6 נקודות לדקה. לפני שאתם מאשימים את קארי בכל הבעיות של ה-Warriors, אני רוצה לסייג את הדברים: קודם כל, כשקארי על הספסל, בדר”כ בתחילת ברבע השני והרביעי, לרוב גם כוכבי הקבוצה היריבה על הספסל – זה באופן מסורתי זמן המחליפים ב-NBA, כך שלא פלא שהתפוקה בהתקפה של היריבות יורדת. זאת ועוד: הדור הזה של שחקני כדורסל הוא ללא ספק עידן הגארדים, ובעיקר הרכזים, ב-NBA. נגמרו הימים שצריך סנטר דומיננטי כדי לזכות באליפות. כך יוצא שסטף נאבק ערב ערב עם השחקנים הטובים בליגה. זה נכון שקליי בדר”כ לוקח את משימת הההגנה הקשה מבין שני הגארדים, אולם כמו ללא מעט קבוצות בליגה, לפיניקס יש צמד גארדים איכותי: בלדסו ובוקר, כך שהאתגר גדול איך שלא מסתכלים על זה.

אחרי שנגנבה בדבריי נימת ביקורת על קארי, הגיע הזמן לדבר על הרבע השלישי. עד שיכריזו על ה-MVP הבא, אי שם באביב 2017, יש לליגה MVP מכהן. למי ששכח, קוראים לו סטפן קארי, ולמי שהטיל ספק ביכולת שלו להשתלט על משחקים כמו בעונה הקודמת, אני ממליץ לצפות במה שקארי עשה ברבע הזה. 20 נקודות, מתוך ה-31 שלו במשחק כולו, קלע קארי ברבע השלישי, כשהוא עושה זאת איך ומתי שבא לו. סטף לא היה לבד. הווריורס נתנו רבע אדיר, כשכל החמישייה, כולל פצ’וליה, משחקים נפלא. הרבה דברים יפים ראינו ברבע הזה: הצגת שלשות של הספלאש ברדרס, דקות טובות של מגי (שוב), משחק מסירות נהדר בהתקפה, השתטחות של גרין ומגי על כדור חופשי ביתרון 26, ולקינוח: תרומה נוספת של ג’וויל מגי לפינת שאקטין-א-פול של TNT, כשהוא ניגש להכניס כדור למגרש עבור פיניקס, אחרי קליעות עונשין של קלארק.

במשחק הקודם נגד פיניקס, הרגע הגדול היה ברבע השלישי, כשדוראנט הגיע משום מקום לחסום התקפה מתפרצת של בוקר, שהיה לבד לגמרי. על הכדור החוזר השתלט קארי, שקלע שלשה כמעט מהחצי והקפיץ את היתרון ואת הקהל. הערב קיבלנו שידור כמעט חוזר, שוב ברבע השלישי: הסאנס חטפו כדור ויצאו למתפרצת של 3 על 1. מה הבעיה? לאחד קוראים דוראנט. KD חסם את בלדסו, השתלט הכדור החוזר וה-Warriors יצאו למתפרצת משלהם, שבסופה קלע קארי שלשה. היתרון קפץ ל-24, הקהל קפץ לתקרה והמשחק היה למעשה גמור.

מכאן ועד לסיום היה גארבג’ ארוך, כשהיתרון נע בין 20 ל-30 נקודות והסאנס לא מצליחים לאיים ברצינות בשום שלב. משחק אדיר לקארי, כולל 5 מ-7 לשלוש, משחק אדיר גם לקליי, עם 26 נקודות כולל 6 מ-7 לשלוש, דוראנט נפלא עם 20 נקודות, 8 אסיסטים ו-4 כדורים חוזרים, דריימונד מצויין כרגיל עם 9 נוקודות, 13 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, ותרומה נהדרת של פצ’וליה, מגי, ליוינגסטון ודיוויד ווסט, במשחקו הטוב ביותר העונה. גם איגודלה היה טוב.

המקבץ הנוכחי של משחקי הבית יסתיים ביום שני, כשמונטה אליס והפייסרס באים לביקור. במפגש הקודם נגדם, באינדיאנה, הפייסרס היו עייפים ופצועים, והציגו משחק הגנה נרפה להחריד. אני משוכנע שהפעם תהיה להם יותר רוח לחימה. אני לא בטוח אם הכוכב הגדול, פול ג’ורג’, כשיר למשחק. בלעדיו יהיה לפייסרס קשה מאוד.

GO WARRIORS