גדול, אבל ממש לא קל – ניצחון ל-Warriors ב- Big Easy

עקב תקלה באתר לא יכולתי להעלות פוסטים במשך שבוע, שהיה עמוס במיוחד עבור ה-Warriors, עם 5 משחקים ב-7 ימים. את הפוסטים על הניצחונות נגד הקליפרס והג’אז כתבתי טרם למדתי על התקלה, ואותם העלתי לאתר מוקדם יותר היום. על שני המשחקים שלאחר מכן לא כתבתי ולכן אתייחס אליהם בקיצור בפוסט הזה, אך קודם כל בואו נדבר על הניצחון הקשה הערב: 109-113 בניו-אורלינס הלא היא ה- Big Easy.

במשך למעלה משני רבעים רדפו הווריורס אחרי הפליקנס, שנהנו ממשחק נהדר (כרגיל) של דיוויס ומיום קליעות נהדר (שלא כרגיל) מעבר לקשת. יום סביר בהחלט בהתקפה לא הספיק לגולדן סטייט בגלל משחק הגנה נרפה. בחצי הראשון לא היה ספק קל איזו קבוצה רוצה יותר. הפליקנס נלחמו על כל כדור, וכלל לא ניראו כמו קבוצה במאזן 17-8. אפשר קצת להבין את החולשה של הווריורס: זה היה משחק שישי בתשעה לילות, ובלא פחות מ-6 ערים שונות. ללא ספק לוח זמנים צפוף וקשה.

את החצי השני פתחו ה-Warriors עם הרבה יותר אנרגיה ואחרי שתי דקות סוף סוף הצליחו לייצר ריצה: 3-18 בהנהגת סטף קארי. כך הפכו הווריורס פיגור 7 ליתרון 8 תוך 4 דקות, אבל ריצה של 0-9 החזירה את הפליקנס למשחק, וב-15 הדקות האחרונות התנהל משחק צמוד, ובאופן מפתיע איכותי למדי. מה שהכריע את ההתמודדות בסופו של דבר היה מספר מהלכים גדולים של גולדן סטייט: סל בלתי אפשרי של קארי מהפינה דקה ו-53 שניות לסיום, חסימה אדירה של דוראנט על דייויס 35 שניות לסיום, וחטיפת כדור של גרין 3 שניות לסיום, אבל לדעתי הגורם העיקרי לתוצאה היה הנסיונות החוזרים ונישנים של הפליקנס להכריע את המשחק מחוץ לקשת.

ניו אורלינס במקום ה-28 בליגה באחוזים לשלוש, עם קצת יותר מ-32%. מסיבה זו הם לוקחים פחות מ-25 שלשות במשחק. בשלושת הרבעים הראשונים הם נהנו מיום קליעות נדיר מעבר לקשת, אז הם המשיכו לזרוק: 13 מ-25 לשלוש לפני הרבע האחרון. מאזן מצויין, בעיקר עבור הפליקנס. ברבע הרביעי, לעומת זאת, הזריקות הפסיקו להכנס. למרות זאת, הפליקנס המשיכו לזרוק: 1 מ-10 מחוץ לקשת ברבע האחרון! אני יודע שדייויס היה זה שחטף את הגג מדוראנט ואיבד את הכדור לגרין בשני מהלכים מכריעים, אבל אם אני מאמן הפליקנס אני עדיין מעדיף את דייויס על שלשות של גאלוויי. הפליקנס נהנו שלושה רבעים מיום קליעה לא שכיח, וברבע האחרון שכחו ללכת למקורות. לדעתי, קצת יותר אנתוני דייויס ברבע הרביעי והם היו מנצחים.

30 נקודות לקארי עם 5 מ-9 לשלוש, 27 לדוראנט שהצליח לחמם את הידית רק לקראת סוף המשחק, אבל נתן כמו תמיד משחק הגנה נפלא, 17 לקליי באחוזים בינוניים, ותרומה יפה מהספסל של איגודלה (כרגיל), קלארק, ווסט וליוינגסטון. גם מגי, שפתח במקום פצ’וליה הפצוע, נתן דקות טובות. שימו לב לשורה של דריימונד: 12 נקודות, כולל 2 שלשות ב-40%, 12 ריבאונדים, 10 אסיסטים, 4 חטיפות ו-2 גגות. זה הטריפל דאבל הראשון של גרין העונה, והפעם השלישית העונה שהוא מכריע משחק במהלך הגנתי. פשוט ענק.

בסך הכל משחק בינוני ל-Warriors, בעיקר בהגנה. שוב, אפשר לציין את לוח הזמנים הצפוף, אבל זה לא התחיל הערב. לגולדן סטייט היו 10 רבעים רצופים רעים: 3 הרבעים האחרונים ביוטה, המשחק בממפיס ו-3 הרבעים הראשונים במינסוטה. למעשה, מאז הניצחון על הקליפרס לא ראינו משחק טוב של גולדן סטייט, למרות מאזן של 1-4 במסע משחקי החוץ שהסתיים זה עתה.

את המשחק נגד ממפיס כדאי לשכוח, ומהר. ארבעה משחקים הפסידו הווריורס העונה, שלושה מהם היו תצוגות נפל מביכות של קבוצה חסרת רצון וחסרת נשמה. כשהווריורס מפסידים העונה, למעט המשחק נגד יוסטון, הם מקפידים לעשות את זה בגדול. בסדר. 3 משחקים מחפירים מתוך 26 זה לא נורא כל כך, בעיקר שמתוך 23 המשחקים האחרים 22 מסתיימים בניצחון. עוד מילה קצרה על המשחק הנ”ל: עם כל הכבוד למשחק הנירפה של ה-Warriors, צריך לתת קרדיט לממפיס: יש להם הגנה פשוט אדירה וסנטר נהדר, לדעתי הטוב בליגה. הם מאוד הפתיעו אותי, והמאזן שלהם נראה הרבה יותר הגיוני אחרי שראיתי איך הם משחקים, והם עוד היו חסרים מספר שחקנים חשובים, ובראשם מייק קונלי, האיש והחוזה. הגריזליז התנפלו עך הווריורס מהשריקה, ובמקום להגיב, אלופי המערב נבהלו וויתרו על המשחק.

המשחק במינסוטה היה רע עבור הווריורס, ואני מקווה שלא יהיו לו השלכות בעתיד. משחק נירפה של גולדן סטייט במשך שלושה רבעים לא הספיק לטימברוולבס. עם דוראנט, קליי, ווסט, איגודלה וליוינגסטון, הווריורס רצו 4-25 ב-7 הדקות הראשונות של הרבע הרביעי וגמרו את המשחק. נכון, אלו היו דקות נפלאות, בעיקר בהגנה, כשקליי נותן את הטון בהתקפה, אבל קדמו להם 36 דקות רעות. הדבר האחרון שה-Warriors צריכים זה לחשוב שהם יכולים לשחק 3 רבעים רעים ועדיין לנצח. קבוצה יותר מנוסה הייתה מנצחת את הווריורס. לגבי מינסוטה, אין ספק שהמאזן שלהם מאכזב. אין גם ספק שהם מפוצצים בכישרון. לדעתי, אם הם ישמרו על שלושת הגדולים (טאוונס, וויגינס ולווין) וירכיבו סביבם חבורה איכותית של role players, תוך 5 או 6 שנים הם מעומדים לאליפות. אולי אפילו פחות. בינתיים, תחת ת’יבדו הם לא מצליחים לנצח. אין ספק שת’יבדו מאמן מצויין, אבל יכול להיות שהוא לא מתאים להם. בכל מקרה, לא הייתי ממהר להחליף אותו. צריך לתת זמן: לפחות עוד שנה, לפני שמחליטים שהזיווג לא מוצלח. הפוטנציאל בשמיים.

ה-Warriors חוזרים הביתה, וביום חמישי מגיעים הניקס המסקרנים לביקור. יהיה מעניין.

GO WARRIORS

שלחו מסר: ה-Warriors הביסו את הקלפירס בסטייפלס 98-115

הרבה זמן חיכינו למשחק הזה. הקליפרס פתחו את העונה בצורה מרשימה ומיצבו את עצמם כמועמדים לגיטימיים לאליפות. בין ה-Warriors לקליפרס אין אהבה גדולה, בלשון המעטה, והיריבות הזו נכנסת לשלב חדש, כשדוראנט מצטרף למשוואה. אז דוראנט היה חלש בהתקפה, לפחות בסטנדרטים הלא אנושיים שלו, אבל גולדן סטייט הגיעו מוכנים ולא הותירו למארחים שום סיכוי. קארי 0 מ-8 לעבר לקשת? לא נורא. יש מספיק דרכים אחרות לנצח.

ל-Warriors היו כבר מספר לא מבוטל של רבעים אדירים העונה, אבל הרבע הראשון הערב היה לדעתי המרשים מכולם, דווקא בגלל שהווריורס היו קרים בפתיחה: סל שדה ראשון אחרי למעלה משלוש דקות, דוראנט מחטיא את 3 הזריקות הראשונות שלו, כולל החטאת דאנק, וקליי מחטיא את 5 הזריקות הראשונות שלו. אז איך הם עשו את זה? בהגנה, ובמשחק מסירות נפלא. ההגנה ברבע הראשון היתה ללא ספק הטובה ביותר של גולדן סטייט העונה. הם נראו מוכנים לכל איום של הקליפרס, שהירבו להסתבך לקראת תום שעון ה-24 שניות, ואז לקחת זריקות קשות או לאבד כדור. קארי היה נהדר בהגנה על פול. קליי שיתק לחלוטין את רדיק, שמוביל את הליגה בנקודות ברבע בראשון: 0 נקודות אחרי 12 דקות הערב. מעל כולם היה דריימונד שפשוט אימלל את גריפין. כשחשבנו שראינו הכל, החליף איגודלה את פצ’וליה וההגנה נהיתה חזקה אף יותר. כך, כשההגנה חונקת את הקליפרס כל הרבע, ההתקפה החלה להשתחרר. אמנם דוראנט לא הצליח להתחמם, אבל קארי, דריימונד וקלארק סיימו בצורה נהדרת מהלכים קבוצתיים, והווריורס פשוט מחצו את הקליפרס: 19-37 בתום הרבע הראשון.

הקליפרס ניסו לחזור למשחק, וברבע השני הצליחו לכרסם ביתרון, שירד עד ל-7 נקודות, בעיקר הודות לג’מאל קרופורד הבלתי נגמר. עד בההפסקה הווריורס הצליחו להגדיל את היתרון ל-13, ודקות אדירות בתחילת הרבע השלישי הוציאו את האוויר מהמפרשים של הקליפרס. שוב משחק מסירות נפלא בהתקפה, שוב הגנה רצחנית בהנהגת גרין, והקליפרס המתוסכלים מצאו את עצמם במינוס 27 באמצע הרבע השלישי. כריס פול והחברים המשיכו לנסות, אבל למרות שנגסו מעט ביתרון, לא הצליחו לאיים בצורה רצינית על גולדן סטייט בשום שלב.

הווריורס כבר נתנו העונה מספר הצגות לפנתיאון, אבל זה לדעתי היה הניצחון המרשים ביותר העונה. הקליפרס הם לא סתם עוד קבוצה טובה. יש להם את אחת ההגנות הטובות בליגה, בנוסף לסגל עמוס בכישרון, מהטובים ב-NBA. אם לפני המשחק היו אומרים לי שסטף יסיים עם 0 מ-8 לשלוש, ושדוראנט יסיים עם 5 מ-17 מהשדה כולל 1 מ-5 לשלוש, הייתי מנחש שהווריורס הובסו. אבל בגולדן סטייט מצאו הערב דרכים אחרות לנצח, ובראש ובראשונה בהגנה. כמה עוד מילים אפשר להגיד על מה שדריימונד עושה בהגנה השנה. האיש פשוט פנומן. הוא יסיים את הקריירה כאחד משחקני ההגנה הגדולים ההיסטוריה. הערב הוא לקח את אחד השחקנים ההתקפיים הכי טובים בליגה והוציא לו את החשק לחיות. גריפין סיים את המשחק עם 12 נקודות ב-25%, לא פחות מ-7(!) איבודי כדור, ועבירה טכנית אחת שכולה תיסכול. דריימונד לא היה לבד. דוראנט כבד ייצב את עצמו כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה השנה, והוא לא נתן ליום חלש בהתקפה להשפיע עליו בהגנה. קליי שיתק לחלוטין את רדיק, אחד מהקלעים הטובים בעולם, שסיים עם 2 נקודות ו-0 מ-2 לשלוש (רצף של 77 משחקים עם לפחות שלשה אחת נגדע). גם פצ’וליה נתן דקות טובות בהגנה ומלחמה בריבאונד, אבל ההפתעה ההגנתית הנעימה של הערב היתה קארי. סטף שיתק את כריס פול, המנהיג של הקליפרס, ובלעדיו התקפת המארחים היתה מבולבלת ולא יעילה. 7 חטיפות (!) היו לקארי ב-33 דקות. כשהוא משחק כך בהגנה יהיה כמעט בלתי אפשרי לנצח את הווריורס.

כשהוא מזייף מעבר לקשת, קארי עדיין נתן משחק התקפה משובח. כל מי שטוען שקארי הוא לא יותר מקלעי שלשות, כדאי היה לו לצפות במשחק. 19 נקודות, 7 מ-8 לשתיים, 6 אסיסטים, 4 ריבאונדים ומדד פלוס מינוס של 18+. קבלת ההחלטות שלו, למעט שתי זריקות קשות, היתה נפלאה. משחק פשוט נהדר של ה-MVP. הווריורס קיבלו משחק טוב מאוד מאיגודלה (פנטסטי בהגנה) ומליוינגסטון, כשגם קלארק, מגי ודיוויד ווסט תורמים תרומה יפה. את ההתקפה, כרגיל לאחרונה, הוביל קליי עם 24 נקודות כולל 3 שלשות ב-50%. הבחור בכושר מצוין.

שמישהו יבדוק את הטבעות בסטייפלס סנטר. משהו מאוד חשוד קורה שם. יותר מוקדם העונה, רצף של 157 משחקים של קארי עם לפחות שלשה אחת הסתיים עם אפס מ-10. קצת יותר מחודש לאחר מכן, זה קורה שוב: 0 מ-8 הערב. בסה”כ, ב-174 המשחקים האחרונים שלו בעונה הרגילה, קארי סיים רק פעמיים משחק ללא שלשה. בשני המקרים זה קרה בסטייפלס. זה לא היה הדבר המוזר היחיד הערב. שימו לב לסטטיסטיקה הבאה של הווריורס מעבר לקשת: 3 מ-5 לדריימונד, 4 מ-25 לכל השאר. קונספירציה?

מהשריקה לפתיחת המשחק, ניתן היה לראות שהסטיב קר הכין את הקבוצה בצורה מושלמת. נראה לי שה-Warriors התכוננו למשחק הזה בצורה הרבה יותר רצינית מאשר לרוב המשחקים העונה. אם זה נכון, יש לצפות לנפילת מתח, בדומה למה שקרה לאחר הניצחון על אוקלהומה. הבעיה היא שמחר מחכה לווריורס משוכה קשה במיוחד: יוטה קבוצה מצוינת, עם הגנה נהדרת ומשחק יעיל בהתקפה. אני לא אופתע אם הווריורס יפסידו מחר.

GO WARRIORS