לאט לאט הדברים מתחילים להראות טוב עבור גולדן סטייט. ההתקפה מתחילה להתחבר עם הנעת כדור משתפרת והולכת, תנועה ללא כדור וחסימות, ולא פחות חשוב: כושר קליעה שמתחיל להזכיר את ה-Warriors של השנה שעברה.
הרבה סיבות היו למשחק הזה להיות מלכודת עבור ה-Warriors: אחרי ניצחון קל אמש ניתן היה לצפות לזחיחות קלה מול קבוצה חסרת ניסיון כמו דנבר, נחיתות בריבאונד מול הגבוהים של דנבר, ומעל לכל: משחק לילה שני ברציפות בדנבר לאחר משחק בחוף המערבי הוא קשה במיוחד, בגלל שיש שעה פחות למנוחה ובגלל שלוקח זמן להתרגל לאוויר הדליל של דנבר. בשבע הפעמים האחרונות שה-Warriors שיחקו בדנבר לילה אחרי משחק בקליפורניה הם הפסידו. לא הפעם. הווריורס באו מוכנים פיזית ומנטאלית, השתלטו על המשחק ברבע הראשון והפכו את המלכודת הזו לטיול קליל בקולורדו.
המשחק נפתח בארבע דקות של משחק צמוד. פצ’וליה ספג עבירה שניה והורד לספסל. כאן שלף סטיב קר את השפן של הערב: ג’וויל מגי. מי שעד הערב היה בקצה הספסל, אחרי לוני ודייויד ווסט, היה המחליף הראשון. אפילו לפני איגודלה! הגובה והאתלטיות של מגי עזרו ל-Warriors להדק את ההגנה ולכפות על השחקנים הצעירים מקולורדו זריקות קשות ואיבודי כדור. מנגד, הנעת הכדור התחדדה וה-Warriors רצו ל-2-11 מהיר תוך שתי דקות. גם ההמשך, עם כניסתו של איגודלה, היה דומה. ריצה נוספת, הפעם 4-11, סגרה את הרבע הראשון ביתרון 19 לאורחים מגולדן סטייט. שמונה (!) חטיפות היו לווריורס ברבע הזה.
הנגטס עשו קולות של קמבק ברבע שני אולם הפעם ה-Warriors היו מוכנים, והצליחו לשמור על יתרון דו ספרתי לאורך כל המשחק. עם יתרון 14 במחצית, עלו ה-Warriors לרבע השלישי עם זכרונות מהמשחק הקודם, בו הפסידו את הרבע השלישי 17-32 למחליפים של דאלאס. שלשה של גרין נתנה את האות, וה-Warriors רצו 5-16 ולמעשה גמרו את המשחק. קארי, שמאז הנפילה מול הלייקרס נמצא בכושר נפלא, קבר שלשות מכל מצב, תחת כל שמירה, ואמלל את הנגטס. איזו הצגה. את הרבע הרביעי בילה קארי על הספסל, כשהדרמה היחידה היתה רצף המשחקים עם 20 נקודות או יותר של קווין דוראנט. 6 דקות לסיום, כשהמשחק גמור מזמן, הוציא קר את דוראנט שרשם רק 18 נקודות עד אז. הרצף נקטע על 72 משחקים, זהה לשיא של ג’ורדן – הרצף הרביעי בטיבו בהסטוריה.
הפתעת הערב, ללא ספק, היא מגי. אם איני טועה, זו הפעם הראשונה שהוא משחק עם ארבעת הגדולים של ה-Warriors, ונראה שהוא מתאים להם כמו כפפה ליד. מגי נהדר בהגנה, נייד, חוסם ומשנה זריקות. בהתקפה הוא יכול לסיים ביעילות מהלכים שהחלו בידיים של אחד מהכוכבים. כל זמן שהווריורס לא יתנו לו לייצר זריקות לעצמו הוא יהיה בסדר. הוא כל כך גבוה ואתלטי, שלפעמים מצחיק לראות את הלובים שזורקים לו החברים להליי-הופ. עוד טיפה יותר תיאום ואימון וזה יהיה כלי נשק מושלם נגד הגנות שמנסות לרדוף אחרי קליי, קווין וסטף על קשת השלוש.
כשהשלשות נכנסות, נדמה שאי אפשר לנצח את ה-Warriors. עוד הצגה לקארי, עם 7 מ-13 מעבר לקשת, עוד משחק סולידי לתומפסון, עם 3 מ-4 לשלוש. נראה שהמשבר מאחוריו – גם אתמול, נגד דאלאס, הוא קלע נהדר. אפרופו המשחק נגד דאלאס, לגולדן סטייט היו בו ארבעה שחקנים שקלעו כל אחת לפחות ארבע שלשות (קארי, תומפסון, דוראנט וגרין) – פעם ראשונה שזה קורה בהסטוריה של הליגה!
אי אפשר בלי עוד מילה דריימונד גרין. האיש פשוט מכונה. עוד תצוגה הגנתית מבריקה, ועוד משחק חכם בהתקפה. אפילו השלשות פתאום נכנסות. 13 נקודות, 9 כדורים חוזרים, 5 אסיסטים ו-3 חטיפות ב-28 דקות. קריאת המהלכים שלו בהגנה היא גאונית. לדעתי הוא הטוב בליגה בהגנה על פיק-אנד-רול מעמדת החוסם. נראה שכל פעם שזה קורה זה נגמר באיבוד כדור או זריקה קשה.
עוד נקודת אור במשחק היתה הריבאונד. הנגטס ניצחו בריבאונד את כל משחקיהם עד הלילה, והם מקום הראשון בליגה בקטגוריה הזאת. מול גולדן סטייט ניתן היה לצפות לשליטה מוחלטת שלהם מתחת לסלים, אך לא: הערב הסתיים בשוויון בכדורים החוזרים. בשורה נהדרת ל-Warriors.
יש לציין נקודה אחת למחשבה: כמו כל גבוהי ה-Warriors הלילה, גם לפצ’וליה היה משחק טוב. למרות זאת, זו לא פעם ראשונה שכשפצ’וליה יורד לספסל ה-Warriors מעלים הילוך, בעיקר בהגנה. לזזה יש יד רכה מחצי מרחק, יכולת מסירה טובה מאוד עבור גבוה, ויכולת סיום טובה מתחת לסל. הוא לא פוחד ממאבקים פיזיים, אך איכשהו איתו בהגנה קשה לווריורס ליצור לחץ על הכדור, לחטוף ולצאת למתפרצות. בדר”כ זה קורה עם איגודלה, הלילה היה גם מגי שותף לחגיגה. אם הייתי צריך להמר, הייתי מנחש שבשלב מסויים תשתנה החמישייה הפותחת, ופצ’וליה יעלה מהספסל.
ביום ראשון מגיעים הסאנס לאורקול. המשחק הקודם נגדם היה צמוד. קליי שיתק את בוקר בהגנה, קארי ודוראנט דאגו לשאר. ה-Warriors השתפרו מאז, ואם ימשיכו להשתפר זה אמור להיות נצחון קל.
GO WARRIORS
