הערב זה נראה הרבה יותר טוב, בעיקר במחצית השניה. סטף קארי, אנדרו וויגינס וקלי אוברה נתנו את משחקם הטוב ביותר עד כה העונה, והווריורס הצליחו לצאת מדטרויט עם ניצחון למרות מחצית ראשונה בעיתית.
קארי סיים עם31 בלמעלה מ-50%, 5 מ-9 לשלוש, ו-8 מ-8 מהקו, כך שהשיא שלו ממשיך לגדול עם 72 קליעות עונשין רצופות. קלי אוברה עדיין חלוד בכל מה שקשור לקליעה מבחוץ, אך חוץ מזה נתן משחק משופר עם הגנה טובה, אגרסיביות בהתקפה על הטבעת, והוא אפילו קלע את שלשת הבכורה שלו העונה, עם 1 מ-4 הערב. הוא אתלט אדיר, וכשהוא יכנס לקצב הוא יוכל להיות הקלע המוביל שלהם פה ושם, אבל כרגע השלשות שלו גורמות לי להתגעגע לדריימונד גרין. עד כדי כך גרוע (פחות מ-5% בארבעת המשחקים הראשונים מעבר לקשת). את השיפור הדרמטי ביותר ראינו הערב אצל אנדרו וויגינס. אנדרו היה אגרסיבי, מדויק ויציב, בעיקר ברבע האחרון והמכריע. רק שימשיך ככה.
ההתחלה, כאמור, היתה צולעת. הווריורס שוב נקלעו לפיגור, ובמידה רבה הזכירו לי את הקבוצה בימים שלפני דייויד לי ואנדרו בוגוט. הפיסטונס פשוט קרעו את הווריורס בריבאונד, ורק אחוזי קליעה מחרידים שלהם שמרו את גולדן סטייט בתמונה. 12 כדורים חוזרים בהתקפה לקחו הפיסטונס במחצית הראשונה בלבד. הווריורס, לשם השוואה, לקחו 4 ריבאונד התקפה במשחק כולו. היתרון של המארחים הגיע כבר לדו-ספרתי, אבל משחק הגנה טוב של הווריורס, למעט בכל מה שקשור לריבאונד, השאיר אותם במרחק סביר.
שתי קליעות מהקו של אוברה השוו את התוצאה שתי דקות בתוך הרבע השלישי, ופחות מדקה לאחר מכן שלשה של סטף השלימה מהפך והעלתה את הווריורס ליתרון 2 נקודות. הפיסטונס לקחו פסק זמן והמצלמה התמקדה בקארי. מה שראיתי באותו הרגע הפתיע אותי. קארי רץ לספסל כולו חיוכים, מחלק היי-פייב לכל החברה, ונראה כאילו הוא העלה את הווריורס ליתרון בלתי מחיק וגמר את המשחק. כך לא נראה שחקן שהעלה את קבוצתו ליתרון 2 נקודות, 3 דקות מתחילת החצי השני. קשה לי להאמין שהחזרה של הווריורס למשחק היתה הסיבה העיקרת לשמחה הזאת. קארי ראה משהו. הוא הבין שמשהו בקבוצה משתחרר, והוא צדק. אחרי פסק הזמן הווריורס רצו 2-9, השלימו ריצה של 3-17, ועלו ליתרון 9, הגדול ביותר שלהם בכל העונה עד לאותו הרגע.
הפיסטונס הצליחו לחזור ואף נטלו את היתרון ברבע הרביעי, אבל אז אנדרו וויגינס נכנס לזון. 17 נקודות, כולל 3 שלשות מ-4 נסיונות היו לוויגינס ברבע הרביעי. כשסטף נח על הספסל, וויגינס הוליך את הווריורס ליתרון 10, ממנו דטרויט לא הצליחה לחזור. דריק רוז אמנם הוביל מיני קמבאק, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. פחות מדקה וחצי לסיום, כשהווריורס ביתרון 5, דאמיון לי קבר שלשה וגמר את המשחק. משחק שני רצוף שדאמיון קולע את הסל החשוב ביותר, שוב ממסירה של לוני, ושוב מחמאות לסטיב קר שנותן ללי להיות על הפרקט ברגעי ההכרעה.
ביום שישי לילארד ומקולום מגיעים לביקור בצ’ייס סנטר. זה יהיה מבחן אמיתי. שני הנצחונות של הווריורס עד כה היו נגד קבוצות חלשות. זה גם יהיה המשחק הראשון העונה שבו היריבה מגיעה למשחק כשבעמודת הנצחונות שלה לא מופיע המספר אפס.
GO WARRIORS