אז מה היה לנו השבוע? בדיוק לפני שבוע הווריורס גנבו ניצחון מהלייקרס המנומנמים, שנרדנו ביתרון 19 והתעוררו מאוחר מדי, נמשך עם תצוגה מרשימה נגד הספרס, במה שכנראה הוא המשחק הטוב ביותר של הווריורס עד כה העונה, ונגמר בשלושה משחקים חלשים, האחרון בהם הערב בבית נגד מינסוטה.
בשני המשחקים הקודמים, הווריורס פגשו קבוצות שמשחקות חזק ונכנעו ללא תנאי, כבר ברבע הראשון. הניקס חסרים כישרונות-על וכוכבים נוצצים, אבל הם משחקים חזק בהגנה, ועד שקליי תופסון יחזור, כל קבוצה שתשחק הגנה חזקה נגד הווריורס תהיה פייבוריטית לניצחון. אחרי ההפסד הביתי לניקס הווריורס טסו ליוטה, ושם פגשו קבוצה לוהטת, שיודעת לשחק הגנה חזקה אבל גם מלאת כישרון בהתקפה. כיף זה לא היה. גם הערב הווריורס היו רחוקים מלהרשים, אך החדשות הטובות היו שהיריבה היא הקבוצה החלשה במערב. החדשות היותר טובות היו שהיריבה הגיעה ללא שני השחקנים הטובים שלה: טאונס וראסל. היכולת שהווריורס הציגו הערב לא תספיק מול קבוצות פלייאוף.
אחרי שתי התבוסות הקודמות, ואחרי שבשתיהן הווריורס נקלעו לפיגורים גדולים כבר ברבע הראשון ולא הצליחו לחזור, סטיב קר שם דגש על פתיחה חזקה, ולראשונה הוריד את וייזמן לספסל, כשהוא פותח עם קוון לוני במקומו. הניסוי הוכתר בהצלחה , והווריורס עלו ליתרון 17 ברבע הראשון. מה שאמור היה להיות גארבג’ ארוך הפך למשחק של חתול ועכבר, כשהאורחת לא נותנת לווריורס לברוח. ואולי זו לא רק האורחת. הווריורס שיחקו בצורה מרושלת, איבדו כדורים, לא סגרו בריבאונד, ובאופן כללי נראו פחות חדורי לחימה מהטימברוולבס.
למרות שמינסוטה לא הצליחה למחוק את הפער כליל, היא שמרה את עצמה בתמונה, והייתה תחושה שהם עלולים לגנוב את המשחק. היתרון ירד ל-8 באמצע הרבע הרביעי, אבל אז קארי חזר ובתצוגת בזק גמר את המשחק. 15 נקודות בפחות משלוש דקות וחצי. היה נחמד להיזכר. קארי פתח היטב את המשחק, סיים אותו בצורה אדירה, אבל בין לבין לא היה לגמרי בפוקוס. בסה”כ משחק טוב של סטף: 36 נקודות, כולל 7 מ-12 משלוש. מול מינסוטה זה היה מספיק.
גם וויגינס שיחק היטב. כבר עתה ניתן לקבוע שהטרייד עבור וויגינס הוא סיפור הצלחה. וויגינס לא רק נותן תפוקה עקבית בהתקפה, הוא גם התגלה כשחקן הגנה איכותי. אני לא יכול לחכות לראות אותו משחק לצד סטף וקליי. ועוד עם דריימונד… הם יכולים להיות קבוצה נהדרת. מחמאות מגיעות גם לאוברה, תאמינו או לא, שאט-אט מתחיל להכנס לקצב. הוא לא קליי, אפילו לא קרוב, אבל נראה שהשיבוץ שלו עם המחליפים בתחילת הרבע השני עושה לו טוב. יחד עם פסקל, לי, וונמייקר ובייזמור, יש לסטיב קר חמישייה שלרוב שומרת על הקיים, כשסטף, דריימונד ווויגינס נחים על הספסל.
הערב ראינו את שתי הבחירות הראשונות בדראפט, ובשני המקרים מדובר בפוטנציאל, אבל עדיין לא ממומש. אדוארדס, כמו וויזמן, הוא שחקן אתלטי, אבל לשניהם יקח זמן להבשיל. הם יפגשו שנית ביום רביעי, למשחק נוסף. טאונס כנראה עדיין ייעדר, ראסל אולי יחזור, אבל אם הווריורס רוצים להיות קבוצת פלייאוף במערב המאוד צפוף, הם חייבים לנצח גם את המשחק הבא. יש מספיק משחקים בהם גולדן סטייט עולה לפרקט בעמדת נחיתות – אסור להירדם מול הקבוצות החלשות, במיוחד כשהן בהרכב חסר.
GO WARRIORS