תבוסה נוספת, הפעם בבית לפורטלנד

חמישה משחקים מתחילת העונה. שניים מהם היו נגד קבוצות חלשות, והווריורס הצליחו, גם קצת במזל, לנצח את שניהם. בשלושת המשחקים האחרים, נגד קבוצות פלייאוף, היה ברור לחלוטין שלגולדן סטייט אין מה להציע. בכל שלושת המשחקים הללו הווריורס נקלעו לפיגור ענק במחצית הראשונה, פיגור שהגיע עד ל-30 נקודות ויותר, בכל המשחקים. 20 נקודות יתרון היו לאורחים כבר ברבע הראשון, וכל פעם שהווריורס עשו קולות של ריצה לילארד מקולום וחבריהם מיהרו לצנן את ההתלהבות שלהם.

הרבה קש אכלו הבלייזרס מהווריורס בשנים האחרונות, בעיקר בפלייאוף. ב-12 משחקי הפלייאוף האחרונים בהם פגש סטף קארי את פורטלנד, המאזן הוא 0-12 לטובתו. אבל יחסי הכוחות השתנו. הווריורס כבר לא קבוצה מאיימת כבעבר, לפחות עד שקליי יחזור בשנה הבאה, ופורטלנד העונה צירפה כמה חלקים לפאזל שלה שהופכים אותה, לדעתי, לקבוצה החזקה ביותר שלהם בעידן לילארד. הקו האחורי שלהם הוא אולי החזק בליגה. קובינגטון נותן להם בדיוק את מה שהם צריכים: הגנה חזקה וקליעה אמינה משלוש. כרמלו מצא שם בית, והצמד נרקיץ’ וקנטאר נותן להם 48 דקות של נוכחות מתחת לסל. יש מצב שהבלייזרס הם הקבוצה החזקה במערב, אחרי שתי הקבוצות מדרום קליפורניה. אני חושב שמקום שלישי במערב הוא ריאלי עבורם.

נחזור לווריורס. דריימונד גרין חזר, אבל לקארי עדיין אין עם מי לשחק בהתקפה. וויגינס לאט לאט מתחיל להרגיש נוח, ומראה לעיתים ניצוצות, אבל הוא לא שחקן שיכול לסחוב על גבו קבוצה ערב אחר ערב. קלי אוברה ממשיך להדהים במשחק ההתקפה הנוראי שלו. 0 מ-4 הערב מעבר לקשת. הגיע הזמן שסטיב קר יקח אותו הצידה ויטול ממנו את הזכות להשליך לבנים מהשלוש. אחרי שיקבל ביטחון במשחק ההתקפה, כשהוא מתרכז בדברים אותם הוא עושה היטב (כמו להתקיף את הטבעת), אפשר יהיה לדבר על שתי שלשות למשחק. 1 מ-25 לקלי אוברה מהשלוש לאחר 5 משחקים. בלי קשר לעובדה שהוא קולע ב-4%, אין שום סיבה שאוברה יקח 5 שלשות למשחק.

החזרה של דריימונד גרין מעודדת, ולמרות שהוא נראה חלוד והוגבל בדקות, כבר ראו ניצוצות של הבנה משחק שכל-כך חסרים לווריורס. יש דברים אותם כנראה לא ניתן ללמד, וכשדריימונד יכנס לקצב זו תהיה דחיפה רצינית. כדי שזה יקרה, הווריורס חייבים להיות תחרותיים. לדריימונד אין הרבה אנרגיות לבזבז על משחקים בהם אין לווריורס סיכוי. התחרותיות שלו יכולה לבוא לידי ביטוי רק בקבוצה טובה, והווריורס עדיין לא שם. אולי בהמשך העונה, אולי רק בשנה הבאה עם קליי, אולי זה כבר לא יקרה יותר.

בפיגור 20, פחות מ-7 דקות לסיום, קר החזיר את דריימונד וסטף, אבל לא כדי לנסות לנצח. המשחק היה כבר גמור. יחד עם וויגינס ווויזמן, אולי ניסה לבדוק מי יכול להיות החוליה האחרונה בחמישייה החזקה של הווריורס. דאמיון לי היה שם, אחר כך מולדר (מי?). בפיגור 28, וויזמן סובב את הקרסול והניסוי הופסק. מי לא היה? אוברה. נראה לי שקר לא יוציא אותו מהחמישיה, כדי לא לפגוע לו בביטחון, אבל בכושר הנוכחי שלו הוא לא יראה פרקט בדקות ההכרעה.

ונסיים במשהו אופטימי: 4 מ-4 לקארי מהקו הערב, הרצף עומד על 76 .

בעוד יומיים שתי הקבוצות חוזרות לאותו אולם, למשחק נוסף. נקווה שהפעם הוא יהיה יותר תחרותי.

GO WARRIORS