דריימונד גרין, נכון לקיץ 2016

Draymond Green

בשני הפוסטים האחרונים, דיברתי בהרחבה על סטפן קארי וקליי תומפסון. סיפרתי על התפתחות הקריירה שלהם, הבאתי סטטיסטיקות ודוגמאות, וגם נגעתי בנושא הרגשי של מקומם בהיסטוריה. על האופי שלהם כשחקני כדורסל וכוכבי NBA לא הזכרתי מילה. כשבאים לדבר על הכוכב השלישי של ה- Warriors בשנתיים האחרונות, דריימונד גרין, נראה שדווקא הנושא הזה הוא המעניין ביותר.

נחזור רגע לספלאש ברדרס. סטפן קארי הוא הכוכב הגדול ונראה שהוא נהנה מכל רגע. קארי הוא במידה רבה הפנים החדשות והיפות של ה- NBA. תמיד אומר את מה שצריך, מתנהג על פי הספר, מציג תדמית נקיה – האיש שכולם אוהבים לאהוב. כמנהיג בקבוצת כדורסל, קארי הוא "lead by example" – מנהיג שקט שנותן דוגמה. מחוץ למגרש קארי הוא כוכב תקשורת: מופיע באינספור פרסומות, משחק גולף עם אובמה ומפציע בהופעות אורח בסופרבול ובאירועים נוצצים נוספים. לעומתו, קליי מעדיף לשמור על השקט גם בקבוצה וגם כלפי חוץ. כמו קארי, קליי תומפסון לא מנהיג ווקאלי. הוא כמעט ביישן. אפילו בתקשורת, נראה שהוא לא חובב לשאת נאומים או לצאת בהצהרות. בעונת האליפות קליי התראיין על בסיס שבועי בתוכנית אחה"צ של הרדיו המקומי. ההתרשמות שלי היתה שדי קשה לדובב אותו, ושהוא מעדיף לקצר בדבריו. באחד הראיונות נראה היה שתשומת הלב שלו לא נתונה לשאלותיו של המראיין, עד שהתברר שהוא באמצע משחק קלפים עם חבריו לקבוצה, כשהם מנסים להעביר את הזמן במלון אי שם לפני אחד ממשחקי החוץ. כמה מכם היו מנסים להתרכז במשהו אחר בזמן שאתם מרואיינים ברדיו?

בניגוד לשני המנהיגים השקטים, הצלע השלישית של כוכבי ה- Warriors, דריימונד גרין, הוא ההיפך הגמור. מבחינה ווקאלית גרין הוא המנהיג של הקבוצה. קארי ותומפסון מנתבים את כל התחרותיות שלהם למשחק. גרין לא מגביל את עצמו. בהפסקות, בפסקי זמן ובכל הזדמנות אחרת, גרין גוער בחבריו, צועק ומטיף דברי תוכחה. אם תשאלו את סטיב קר, הוא יודה בפה מלא שה- Warriors זקוקים לאנרגיות של גרין, ותלויים בהן במידה לא מועטה. כשזכה בתואר מאמן השנה, הפליא קר בשבחיו על צוות המאמנים והשחקנים, וכשהגיע לגרין מיהר לבקש: "דריימונד, בבקשה אל תשתנה". קר, טיפוס יחסית רגוע בעצמו, צריך את גרין שיטיף, יגער ויכניס אנרגיה ברגעים מתים רבים בעונה המייגעת של ה- NBA. הדבר עבד לא פעם. בפיגור 20 נקודות בסטייפלס סנטר, גרין צווח על חבריו שידבקו בתוכנית המשחק. ה- Warriors חזרו מהפיגור וניצחו את הקליפרס.

האנרגיה האינסופית ויצר התחרותיות שלו גרמו לו לא פעם לעבור את הקו. אוהדי ה- Warriors כבר התרגלו להתנצלויות שלו. גם על הפרקט דר' דריימונד ומיסטר גרין מרבה להראות את שני צידי המטבע. כשהאנרגיות מתועלות באופן חיובי, דריימונד מאפשר ל- Warriors לשמור על אינטנסיביות גבוהה בהגנה ובהתקפה; כשהדם עולה לראש, גרין מרבה בעבירות טכניות. מצד אחד, אין שום סיכוי שבלעדיו ה- Warriors היו מנצחים 73 משחקים בעונה הרגילה. גרין החמיץ 2 משחקים העונה: אחד בעונה הרגילה ואחד בפלייאוף. בשניהם ה- Warriors הפסידו. גרין הוא השחקן היחיד של ה- Warriors שהיה שותף בכל 88 הניצחונות העונה. מצד שני, העבירות הטכניות עלו ביוקר בגמר נגד קליבלנד. קשה לי לראות איך ה- Warriors היו מפסידים אלמלא הורחק.

גרין נבחר במקום ה- 35 בדראפט 2012. ללא צל של ספק, הגניבה של הדראפט. רק 4 שחקנים בדראפט הזה זכו להגיע לאולסטאר. הם נבחרו במקומות 1, 6, 9 ו- 35. מדוע נדחק כל כך לאחור? גרין לא אתלט גדול. הוא גם יחסית נמוך לתפקיד שלו. לאורך השנים, מגבלות כאלו היו משוכות בלתי עבירות שמנעו מהרבה שחקנים הצלחה ב- NBA. לא במקרה של גרין. את מה שחסר בסנטימטרים, גרין מפצה באנרגיות ותחרותיות נדירות, ובחוכמת משחק נדירה לא פחות. פעם אחר פעם גרין גובר על שחקנים גבוהים ממנו, חוסם אותם ולוקח את הרבאונד בדרך לעוד מתפרצת. גרין הוא אחד הבודדים ב- NBA שיכול לשמור בהצלחה על כל 5 העמדות – מרכז ועד סנטר. השנה נבחר שני במשאל על שחקן ההגנה של העונה.

בעונתו הראשונה, גרין היה בעיקר איש למשימות מיוחדות בהגנה. כשה- Warriors היו חייבים עצירה, מארק ג'קסון היה מוציא את קארי ומכניס את גרין. באותה עונה, במשחק הראשון בפלייאוף, ה- Warriors היו חייבים עצירה נגד דנוור במהלך האחרון של המשחק. בדקות שקדמו לכך, אנדריי מילר הוותיק התחמם וקלע פעם אחר פעם. היה ברור שהכדור הולך אליו. מארק ג'קסון הפקיד את גרין לשמור עליו. מילר אמנם הצליח לקלוע ודנבר ניצחו את המשחק הראשון, אך במסיבת העיתונאים לאחר המשחק החמיא ג'קסון לגרין ואמר:"He's a gamer". ג'קסון המשיך להשתמש בגרין למשימות ההגנה הקשות ביותר, והוא ידע למה. גרין יודע כיצד לכפות זריקה קשה בכל עמדה – הוא זריז מספיק כדי להשאר לפני גארדים שמנסים לחדור, והוא חזק מספיק כדי לדחוף את הגבוהים רחוק מהסל, מחוץ לאיזור הנוחות שלהם. גרין גם קורא מהלכים בצורה מבריקה, ולא פעם הוא חוטף כדורים תוך שהוא מיירט נתיבי מסירה.

גם סטיב קר למד איך לנצל את יכולות ההגנה הנדירות של גרין. היכולת של גרין לשמור על סנטרים היא למעשה המפתח להצלחה ההגנתית של ה- Warriors. כך, כשהם משחקים ללא סנטר טבעי, ה- Warriors הציבו חמישיה שיכולה לשמור על כמעט כל חמישיה אחרת, תוך הצבת אתגר לא פתיר בצד השני של המגרש: עם קארי, תומפסון, גרין, בארנס ואיגודלה בחמישיה, כל אחד מהם יכול לקלוע שלשה, כך שהסנטר חייב לצאת החוצה ולפתוח נתיבי חדירה. בנוסף, כל אחד מהשחקנים הנ"ל גם יכול לחדור בכדרור. החמישיה הזו גרמה צרות לכל כך הרבה קבוצות בשנתיים האחרונות, ולמעשה הכריעה לא מעט משחקים. הפרשנים קראו לזה "Small ball", אבל למעשה למעט גרין ואולי קארי, ל- Warriors היה יתרון גובה כמעט בכל עמדה, כך שגם ברבאונד לא היתה בעיה רוב הזמן. בעונה הבאה החמישיה הזו הולכת לקבל שדרוג רציני, כאשר במקום בארנס ישחק דוראנט: שחקן גבוה יותר, אתלטי יותר, קולע טוב יותר… יהיה מעניין.

כמו קארי ותומפסון, גרין הציג שיפור משמועתי כל שנה. משחקן ספסל בעונתו הראשונה, הפך לאולסטאר בעונתו הרביעית. השיפור לא היה רק בהגנה. גרין שיפר את הקליעה כל שנה, ובעונה האחרונה הפך למוציא לפועל העיקרי של משחק המסירות של ה- Warriors. אחרי פיק-אנד-רול עם קארי, כשלרוב התרגיל מסתיים בשמירה כפולה על סטף, נותר גרין עם הכדור לקבל את ההחלטה בהתקפה. המספרים לא איחרו לבוא: מקום שני בליגה בטריפל דאבל (אחרי ראסל ווסטברוק), והשחקן הראשון בהיסטוריה של ה- NBA שמצליח להגיע ל- 1,000 נקודות, 500 ריבאונד, 500 אסיסטים, 100 חטיפות ו- 100 חסימות בעונה אחת. אף אחד בהיסטוריה לא הצליח להגיע למספרים האלו, מעולם.

קשה לדעת מה צופן העתיד לדריימונד גרין. האנרגיות שלו סיבכו אותו מספר פעמים גם בחייו הפרטיים. מעניין יהיה לראות כיצד תתפתח קריירת הכדורסל שלו. עם שחקנים כמו קארי ותומפסון קל יותר לחזות את העתיד. כל עוד יש להם רגליים צעירות הם יהיו כוכבים, ובנקודה כלשהי בזמן, במהלך שנות ה-30 שלהם, יצטמצם תפקידם ל- catch and shoot. מה שמניע את גרין זה לא כישרון קליעה, אתלטיות או יכולת כדרור – זו האש הפנימית שלו. כמה זמן היא יכולה לבעור? בשלב מסויים, כל השחקנים, גם הקשוחים ביותר, מאבדים מעט מיצר התחרותיות שלהם. מה יקרה אז? גרין גם שחקן חכם, איכות שנשארת ואף משתבחת כל הקריירה. אני יכול לראות את גרין משחק עוד הרבה שנים ברמות הגבוהות ביותר; אני גם יכול לראות אותו נחלש בצורה משמעותית תוך שנה שנתיים. יהיה מעניין לעקוב אחריו.

מעניין לא פחות יהיה לראות את ההשפעה של דוראנט על גרין. כולם מדברים על ההשפעה שלו על קארי ותומפסון. אני פחות חושש מזה. מדובר בקלעים בעלי בטחון עצמי בלתי מוגבל. כשהם יהיו חופשיים הם יזרקו. לעומת זאת, יהיה מעניין לראות איך, אם בכלל, ישתנה התפקיד של גרין בהתקפה. אם ישחקו באותה שיטה, גרין יהיה פנוי מאי פעם. ההגנות לא ישאירו את דוראנט חופשי כפי שהשאירו את האריסון בארנס. האם יקח אותו מספר זריקות? אולי אפילו יותר? האם יתנו לדוראנט לנהל את ההתקפה? פיק-אנד-רול של דוראנט עם גרין? קארי עם דוראנט? אולי הכל ביחד? לסטיב קר פתרונים.