ניצחון עשירי ברציפות על הקליפרס, 113-123 באורקל

הקליפרס שוב הפסידו, ואיזה מסכנים האוהדים. 10 ברציפות. נכון, כריס פול עדיין לא כשיר, אבל הפעם הקליפרס נילחמו. נמאס להם להפסיד. לפני כל משחק עם הווריורס הם צריכים לשמוע על הרצף הזה. די, נמאס. במחצית הראשונה הם קיבלו משחק נהדר מכמעט כל מי שעלה לשחק… ואז הגיע הרבע השלישי. סוויפ לגולדן סטייט על הקליפרס, עונה שניה ברציפות.

הווריורס נראו קצת חלודים בפתיחה. את הרבע הראשון הם אמנם סיימו ביתרון 7, אבל נראה היה שהמשחק מתנהל על מי מנוחות, ובלי כריס פול אף אחד לא חשב שהקליפרס יכולים להפתיע. עקב בעיית עבירות של גרין, את הרבע השני פתחו הווריורס עם קליי וארבעה מחליפים, ושיחקו נורא ואיום. הקליפרס היו אגרסיבים והווריורס לא הצליחו להגיע למצבי קליעה. את הנקודות הראשונות ברבע, דאנק של מקאדו, הווריורס השיגו רק לאחר שדוראנט חזר לפרקט, למעלה מ-4 דקות בתוך הרבע. הנקודות האלו קטעו ריצת 0-15 של הקליפרס. דאנק נוסף של מקאדו הוריד את הפיגור לנקודה בלבד, אבל המומנטום היה כולו של האורחים. הקליפרס השתלטו על המשחק, וגם המעבר לחמישיית המוות לא עזר. ריברס (הבן) היה מצויין בשני צידי המגרש, מו ספיידס התחמם, ג'מאל קרופורד להט ודיאנדרה ג'ורדן סיים ביעילות מתחת לסל. את הרבע הזה סיימו הקליפרס ביתרון 49-61, לאחר שהגיעו ליתרון שיא של 16 נקודות. לראשונה העונה, הם ניראו טוב מול הווריורס.

ואז הגיע הרבע השלישי. הווריורס הכריעו הרבה משחקים העונה ברבע השלישי, אולם זה היה כנראה הטוב מכולם, לפחות בכל מה שקשור לקליעה. אחרי 49 נקודות בחצי הראשון, המטירו הווריורס 50 (!) נקודות על הקליפרס האומללים הרבע השלישי בלבד. הסטטיסטיקה הזאת מרשימה במיוחד, משום שהקליפרס, בניגוד למספר יריבות אחרות העונה, לא הרימו דגל לבן: הם נילחמו חזק. כך, כששתי הקבוצות משחקות עם טונות של אנרגיה, המשחק נגרר למאבק פיזי שכלל אינספור ויכוחים עם השופטים ועבירות טכניות. במרכז הבלאגן, איך לא, היה דריימונד גרין, שרק בדרך נס, ובעזרת דוראנט שהרחיק אותו מהשופטים, לא חטף טכנית שנייה. בכל מה שקשור לכדורסל, שלושת האולסטארים האחרים של הווריורס נטלו את הפיקוד.

זה התחיל עם דוראנט. שלוש שלשות רצופות של KD מחקו את היתרון של הקליפרס. לייאפ של פצוליה העלה את הווריורס ליתרון ראשון בחצי השני, והקהל היה באקסטזה. המצלמה של TNT התמקדה בפניו של כריס פול, על הספסל של הקליפרס. דיכאון טוטאלי. לא היתה טיפה של אמונה בהבעת פניו. השחקנים על המגרש, לעומת זאת, המשיכו להלחם, והחזירו לעצמם את היתרון. זה היה תורו של תומפסון, עם 5 נקודות תוך דקה, להחזיר את היתרון לגולדן סטייט. מכאן עד סוף הרבע זה היה המופע של סטף קארי. 20 נקודות קלע ה-MVP ברבע השלישי, 17 מתוכן בארבע הדקות האחרונות. הצגה. קארי המטיר מבול של שלשות על הקליפרס, וכל אחת היתה קשה יותר מקודמתה. בהגנה הקליפרס ידעו מה מגיע, והם נצמדו לקארי, שלחו אליו שני שחקנים ועשו עבירות – דבר לא עזר: הכדורים המשיכו להכנס, לא משנה כמה קשה היתה הזריקה. השלשה החמישית של קארי ברבע הזה הגיעה עם הבאזר, כשהוא זורק זריקת התאבדות, בלי לכוון בכלל, ארבעה מטר מאחורי קשת השלוש, עם שני שומרים בפרצוף שלו. כל שחקן אחד בליגה היה מייצר אירבול מזריקה כזו. אף אחד לא הופתע כשהכדור צלל פנימה.

בסוף הרבע השלישי יתרון הווריורס עמד על 12 נקודות. בניגוד לרבע השני, את הרבע הרביעי פתח גרין בחמישייה יחד עם קליי, והפעם הקליפרס לא הצליחו לשנות את המומנטום. שני דאנקים תוך 41 שניות הקפיצו את היתרון ל-16, וריברס (האב) לקח פסק זמן. מה עשו הקליפרס לאחר פסק הזמן? איבדו את הכדור תוך 2 שניות, מתחת לסל שלהם, ונאלצו לשלוח את איגודלה לקו כדי למנוע לייאפ קל. איגודלה קלע את שתי הזריקות, ולפתע היתרון עומד על 18 נקודות. ריח חזק של גארבג' עלה לאוויר, ואכן, מפה כבר לא היתה דרך חזרה. היתרון של הווריורס צמח עד ל-23 נקודות והמשחק היה גמור. רק נגד קצה הספסל של גולדן סטייט, הצליחו הקליפרס להקטין את הפער: 113-123 לווריורס בסיום, עם 35, 7 ו-5 לקארי ו-25, 15 ו-7 לדוראנט.

המנוחה נגמרה. בעוד יומיים הווריורס נכנסים למאמץ של 9 משחקים תוך 15 ימים. המקבץ הזה ייגמר בסן אנטוניו, אבל יתחיל ביום שבת, באורקל, נגד הנטס. אני אמשיך לעקוב.

GO WARRIORS

ניצחון על סקרמנטו, הווריורס יוצאים לפגרה במאזן 9-47

כמו כל דבר בצה"ל, וכמו הרבה דברים אחרים בחיים, גם המשחק הזה נחלק לשלושה חלקים: חצי ראשון צמוד ודי מגעיל, רבע שלישי שבו הווריורס מחצו את סקרמנטו, ורבע אחרון שכולו גארבג' אחד ארוך.

אחרי משחק זוועתי בדנבר, ניתן היה לצפות מהווריורס לקצת יותר אנרגיה, במיוחד כשנזכרים במפגש האחרון נגד סקרמנטו, בו הווריורס שיחקו חלש והפסידו. ציפיות לחוד ומציאות לחוד. החצי הראשון היה המשך ישיר למשחק בדנבר: הווריורס נראו עייפים, הציגו הגנה רכה, איחרו לכל הכדורים החופשיים, והתקשו להכנס לקצב בהתקפה. המשחק היה צמוד רק בגלל שהקינגס הירבו להחטיא, כולל שלל זריקות חופשיות למדי. את החצי סיימו הווריורס במינוס 3, וגם זה לא מעט בעזרתם האדיבה של השופטים. גרין אמנם חטף שתי טכניות והורחק, אבל זה לגמרי הגיע לו. הגיע הזמן שילמד, ויפסיק להתווכח עם השופטים. הם בני אדם, וגם אם הם טועים, זה לא יעזור לבוא בטענות. אני ראיתי מאות, אם לא אלפי משחקי NBA בחיים שלי. מעולם לא ראיתי שופט משנה את דעתו בגלל מחאה של שחקן.

בחצי הראשון אף אחד לא הצליח לעצור את דמרקוס קזינס. את הרבע השלישי פתחו הווריורס בלי גרין המורחק ובלי פצ'וליה וווסט הפצועים. השלושה האלו הם, פחות או יותר, שלושת שחקני ההגנה היחידים בגולדן סטייט שיכולים, איכשהו, להלחם עם קזינס מתחת לסל. במשך שתיים וחצי דקות ראינו המשך ישיר לחצי הראשון: שוב הווריורס נגררים למשחק איטי בו הם מפסידים במאבקים מתחת לסל. 54-57 לסקרמנטו, 9 וחצי דקות לסיום הרבע השלישי. ואז משהו השתחרר. זה התחיל עם מגי בהגנה, ומהר מאוד כולם נידבקו בחיידק ופשוט חנקו את ההתקפה של הקינגס. בהתקפה זה היה דוראנט, ואח"כ קליי שנכנס לזון, ושוב כולם נדבקו ופתאום הזריקות התחילו להכנס. דייב ייגר, מאמן הקינגס, לקח פסק זמן אחר פסק זמן ולא הצליח לעצור את הדימום. להלן השתלשלות האירועים:

– 54-57 לסקרמנטו. הווריורס רצים 2-10, כשקליי קולע שלשה, קארי קולע שלשה, וייגר מזעיק פסק זמן.

– איבוד כדור ושתי החטאות של הקינגס. בצד השני: דאנק ולייאפ של דוראנט, שלשה של קליי, וסה"כ 0-7 תוך 79 שניות. ייגר מזעיק עוד פסק זמן.

– שני איבודי כדור, החטאה וזריקה שקיבלה גג עבור הקינגס. בצד השני: שלשה של קליי, לייאפס של קליי ומקאו, דאנק של מגי, וסה"כ 0-9 תוך 86 שניות. ייגר מזעיק עוד פסק זמן.

– הווריורס הגדילו את הריצה עם 2-6, דקה ו-48 שניות לסיום הרבע, בטרם הקינגס הצליחו לצאת מההלם. זה כבר היה מאוחר מדי עבורם: ריצת 4-32 תוך פחות מ-8 דקות גמרה, למעשה, את המשחק.

ראיתי כבר הרבה ריצות מרשימות של גולדן סטייט העונה, במיוחד ברבע השלישי, אבל הריצה הזו היתה מיוחדת: במשך 4 דקות הווריורס רצו 0-20 כשלכל קבוצה 9 התקפות. כל 9 ההתקפות של הווריורס הסתיימו עם נקודות. 9 ההתקפות של הקינגס נגמרו כך: 4 החטאות, 3 איבודי כדור ו-2 גגות. שלושה פסקי זמן לקח ייגר ב-4 הדקות הללו. שום דבר לא עזר. קליי להט, מגי נעל את איזור הצבע, דוראנט היה אדיר בשני צידי המגרש, וגם קארי ומקאו, שפתח בחצי השני במקום גרין המורחק, הצטרפו לחגיגה.

עוד נתונים על הרבע השלישי? בבקשה:
נקודות: 15-42 לווריורס.
קליעות לשלוש: 0 מ-8 לקינגס, 6 מ-10 לווריורס (3 מ-4 לתומפסון).
ווריורס: 12 אסיסטים, איבוד כדור אחד. קינגס: 3 אסיסטים, 6 איבודי כדור.
17 נקודות לקליי (מתוך 35 במשחק כולו) – יותר מאשר כל הקינגס ביחד.

הרבע הרביעי נותר לפרוטוקול בלבד. 86-109 לגולדן סטייט בסיום. רצף המשחקים ללא שני הפסדים רצופים עומד על כנו. הווריורס מקבלים את פגרת האולסטאר בדיוק בזמן. לאחרונה הם מגמגמים קצת, ונראה שהם זקוקים למנוחה. ביום חמישי, בעוד 8 ימים, הם יחזרו לפעילות, כשהקליפרס יגיעו לביקור.

GO WARRIORS