הווריורס ממשיכים להתחבר, אבל בשני משחקים האחרונים סבלו מערב קליעות חלש של קארי. מול טורונטו, יתרון 17 ברבע האחרון, שריקה מפוקפקת לעבירה על דאמיון לי והחטאה עם הבאזר של סיאקם סידרו לווריורס ניצחון דחוק. גם הערב הווריורס הובילו כמעט כל המשחק, וגם הערב התקשו לייצר נקודות ברבע הרביעי, אבל ללא יתרון דו ספרתי שנותן מרווח ביטחון, נכנעו לריצת 0-13 של האורחים ברגעי ההכרעה והפסידו. על הטריבונות, אפשר היה להבחין בקליי תומפסון, כשהוא עוטה מסכה. כמה שהוא חסר.
לפני שבוע או שבועיים התראיין ברדיו המקומי טים רוי, קריין הרדיו של גולדן סטייט. כשנשאל מתי נדע שהווריורס התחברו ומשחקים בהתאם לפוטנציאל שלהם, ענה שכשהווריורס ינצחו משחק למרות הופעה חלשה של סטף, זה יהיה הסימן. זה קרה מוקדם מהצפוי, שלשום נגד הרפטורס, אבל לווריורס יש עדיין לאן להתקדם. הדרך עוד ארוכה.
כן, שני משחקים רעים של סטף, בעיקר לכל מה שקשור לקליעה. הערב הוא אף החטיא שתי קליעות עונשין רצופות – אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שזה קרה. הוא יהיה בסדר, אין מה לחשוש, אבל אנחנו כבר לא ב-2016. אי אפשר לצפות מקארי הופעת ענק בכל ערב.
מסביב, בינתיים, רואים התקדמות כל הזמן. ההגנה, בהנהגת דריימונד גרין, אליו אגיע בהמשך, ממשיכה להשתפר. וויגינס ואוברה נותנים הגנה מצויינת גם שהזריקות שלהם לא נכנסות. בייזמור תמיד שיחק הגנה טובה, ודווקא הרוקי וויזמן, בעל הנתונים האתלטיים הכי מרשימים בקבוצה, קצת מתקשה, עם עבירות מיותרות וטעויות בתזמון. הוא יהיה שחקן הגנה נהדר בסופו של דבר, בטח תחת הדרכתו של דריימונד, אבל זה יקח זמן. הבחור רק בן 19, וכרגע הוא נרגש כיוון שאמא שלו באה לבקר.
גם בהתקפה יש שיפור, אבל ביום קליעות חלש של קארי אין לווריורס מספיק תרגילים שיכולים לנצל את תשומת הלב לה הוא זוכה מההגנות. הגנות טובות, כמו של טורונטו ואינדיאנה, לא נותנות לו לנשום. הן שולחות אליו שניים ושלושה שחקנים ומכריחים מישהו אחר לזרוק. לווריורס יש שחקנים שיכולים לעשות את זה: דאמיון לי מתגלה כקלעי קלאץ’ איכותי אם הוא חופשי לזרוק, ושחקנים כמו פסקל (היה חסר הערב) ווויגינס יכולים לסדר לעצמם מצב זריקה. במקום להכריח את קארי לייצר מצב לעצמו או לאחרים כשהוא מוקף שני שומרים בפינה, יש לסדר לו חסימה ללא כדור, פעם או פעמיים, וכשההגנות רצות אליו לתת לשחקן חופשי לקחת זריקה נוחה. מול שיקגו זה עבד, וזה יכול להמשיך לעבוד, כל זמן שלא ילכו בכוח על קארי.
אני רוצה לחזור להגנה, ולדריימונד גרין. מה שהשחקן הזה עושה צריך ללמד בכל בית ספר לכדורסל. אני רוצה לתאר 25 שניות במהלך הרבע השלישי. הן כנראה לא יגיעו להיילייטס של ESPN, אבל בעיניי הן מלהיבות יותר מכל הליי-הופ. סבוניס ניהל את ההתקפה מה-TOP OF THE KEY, וניסה להתחיל לחפור מול דריימונד כדי להתקרב לסל. דריימונד שלח יד וחטף, מריץ את אוברה למתפרצת של אחד על אחד. אוברה החטיא, והכדור חזר לסבוניס שתקף את הסל ביתרון מספרי. דריימונד סגר לו את הזווית לסל וסבוניס מסר לברוגדון שחתך בכנף, אבל כשהכדור הגיע אליו דריימונד כבר היה שם למנוע ליי-אפ – הוא קרא את המהלך כל הזמן. לא גמרנו. וויגינס השתלט על הריבאונד ורץ למתפרצת, אך איבד את הכדור ליד קו החצי, והפייסרס מצאו את עצמם במתפרצת משלהם, עם שלושה על אחד. אבל האחד הזה הוא דריימונד גרין. אפילו זריקה הם לא ראו מהמתפרצת הזו. כל זה ב-25 שניות. דאנקים ושלשות זה נחמד, אבל לראות את דריימונד גרין משחק הגנה זה לפעמים הרבה יותר מלהיב.
שבעת משחקי הבית מסתיימים במאזן 3-4. לא רע בכלל כשחושבים על היריבות: פעמיים פורטלנד, פעמיים קליפרס, סקרמנטו, טורונטו ואינדיאנה. הבשורה הרעה: זה לא הולך להיות קל יותר: בחמישי משחקים בדנבר, בשישי בפיניקס, וביום שני ב-LA, מול הלייקרס. נקווה שקארי יחזור לעצמו, ומהר.
GO WARRIORS