מחר מתחיל הגמר הגדול

10 ימי המתנה ארוכים נגמרים מחר. שתי הפיינליסטיות של השנתיים האחרונות שוב נפגשות, והשנה הן חזקות מתמיד. ״הפלייאוף הגרוע אי-פעם״ הכריז צ׳ארלס בארקלי לפני מספר שבועות, במהלך אחד מאותם משחקים שכללו שלושה רבעים של גארבג׳. אני לא מספיק זקן כדי לאשש את הטענה שלו, אך בכל מה שקשור לשלושת הסיבובים הראשונים, זה היה הפלייאוף המשעמם ביותר שאני זוכר, אחרי שנות דור של צפייה במשחקי ה-NBA.

משעמם. מעט מאוד משחקים גדולים ראינו השנה בפלייאוף. המשחק הכי טוב שאני ראיתי היה משחק מספר 4 בין סן-אנטוניו לממפיס, בסיבוב הראשון, עם רגעים גדולים של לאונרד וקונלי. ראינו הרבה סוויפים תוצרת קליבלנד וגולדן סטייט. משעמם. אפילו בסדרות שנמשכו 6 או 7 משחקים, כמעט לא ראינו רבע אחרון צמוד ומותח. משעמם. גם הסדרה המבטיחה בין הספרס לווריורס לא קיימה בגלל הקרסול של לאונרד. משעמם! מה נשאר? סדרת גמר אחת גדולה, ענקית, שיכולה לפצות של חודשיים של פיהוקים.

״שתי הקבוצות טובות יותר משנה שעברה״ אמר לברון השבוע. צודק 100%. על הווריורס אין צורך להרחיב במילים: צרפו את KD לכל קבוצה אי פעם בהסטוריה, והפכתם אותה ליותר טובה בצורה משמעותית. כוכב על. אבל לא רק גולדן סטייט התחזקה השנה. קליבלנד הוסיפה מספר חלקים, שהופכים אותה טובה יותר, אבל הם בעיקר הם השתפרו בגלל הניצחון בשנה שעברה. לפני הגמר אשתקד, על לברון ג׳יימס היה עדיין לחץ לקיים את ההבטחה הגדולה בקליבלנד. השנה הוא ישחק משוחרר, חף מכל לחץ. הביטחון שלו יהיה בשמיים. גם הצוות שמסביבו מלא בביטחון. אחרי הקאמבק אשתקד, הם יאמינו שהם ינצחו אפילו אם הם יקלעו לפיגור 3-0 במשחקים. שום דבר לא יפחיד אותם.

על הווריורס, לעומת זאת, יש לחץ למכביר. אחרי ההפסד אשתקד, ואחרי צירופו של דוראנט, כל דבר פרט לאליפות יתפס ככישלון. כדי לנצח, הם יצטרכו להתגבר על לברון, שנמצא בכושר הטוב בקריירה, כשמסביבו הצוות המסייע הטוב ביותר שאי פעם היה לו. קיירי שחקן ענק, בעיקר בקלאץ׳, טריסטיאן תומפסון ריבאונדר התקפה אדיר ושחקן הגנה איכותי, את קווין לאב אי אפשר להשאיר חופשי. אם אני אוהד קליבלנד, אני מאוד אוהב את התוספת של דרון וויליאמס. אימאן שאמפרט שחקן הגנה טוב שיכול להקשות על סטף או קליי… בקיצור, קבוצה מפחידה.

אי אפשר לדעת איך יתפתח כל משחק, ואיך תתפתח הסידרה כולה. מבחינתי, אף תוצאה מלבד סוויפ (לא משנה של מי) לא תהווה הפתעה. כל קבוצה יכולה למצוא את עצמה בפיגור 30 נקודות בכל משחק. יהיו הרבה ריצות, יהיו גם כנראה משחקים צמודים ומורטי עצבים. אין לדעת.

זהו הפוסט האחרון שלי השנה. התחייבויות משפחתיות ואחרות ימנעו ממני לעקוב אחרי המשחקים כרגיל. אם הווריורס ינצחו, סביר להניח שלא אתאפק ואכתוב משהו קצר לכבוד האליפות. אם הקוואלירס ינצחו, יש לשער שלא יהיה לי שום חשק לכתוב. מתישהו בהמשך בטח אכתוב על השנה המרתקת הזו. בינתיים, אחזיק אצבעות לסטף, קווין, קליי, דריימונד וחבריהם.

GO WARRIORS

GET WELL SOON, STEVE KERR

פוסטים נוספים

לקראת גמר המערב

זהו, הטיולים נגמרו. אחרי 2 סדרות קלילות, מגיע הדבר האמיתי. סן אנטוניו בגמר המערב, ואם נעבור אותם בשלום יחכה לנו לברון בגמר. מעכשיו הכל יהיה יותר קשה. ברדיו כבר שואלים אם הווריורס יכולים לסיים את הפלייאוף ללא הפסד. לפני תחילת העונה היו דיבורים דומים על שבירת שיא הניצחונות לעונה. גועל נפש. אז זה נגמר בתבוסה ביתית לספרס ב-30 הפרש. שוב אותם דיבורים, שוב פופוביץ׳ מגיע לביקור. אני מקווה שבגולדן סטייט למדו מהניסיון.

יוסטון והארדן שוב הוכיחו כי אין צורך לספור אותם ברשימה המצומצמת של מועמדות לאליפות, למרות עונה רגילה משובחת. הארדן שוב קרס במאני-טיים. בעונה הקודמת, במשחק הגורלי נגד גולדן סטייט, כשסטף קארי מושבת בגלל פציעה, הוא שבר את שיא כל הזמנים בפלייאוף לאיבודי כדור: 13 במשחק אחד. אני חשבתי שסן אנטוניו ינצחו בכל מקרה, גם אחרי המשחק הראשון, אבל אם היו אומרים לי שבמצב של 2-2 בסדרה, הרוקטס יהיו ביתרון 5 נקודות ברבע הרביעי של משחק מספר חמש, ושקוואי לאונרד לא יהיה כשיר עד לסוף הסידרה, הייתי מהמר על יוסטון בלי לחשוב פעמיים. איזו הזדמנות הייתה להם. לוזרים.

סן אנטוניו מציבה לווריורס אתגר ייחודי, שאף קבוצה אחרת בליגה לא יכלה להציב. נכון, אין להם את הכישרון של גולדן סטייט או קליבלנד, אבל יש להם מספר יתרונות אחרים, מאוד משמעותיים:

1. מאמן ומשחק קבוצתי. כן, אלו נקודות חזקות גם בגולדן סטייט, אבל עם כל הכבוד וההערכה שיש לי לצוות המאמנים של הווריורס, פופוביץ׳ הוא עדיין המאמן הטוב בליגה. אולי בכל הזמנים. כבר שנים שהספרס נותנים לכוכבים לנוח וממשיכים לנצח. מה שקרה השבוע ביוסטון רחוק מהיות תקדים. לפני כמה שנים הגיעו הספרס לאורקל ונתנו לשלושת הגדולים לנוח. פארקר, ג׳ינובילי ודאנקן ישבו על הספסל וראו את בוריס דיאו, מרקו בלינלי ופאטי מילס עושים בית ספר לסטף, קליי ודריימונד. אנדרו בוגוט רתח מזעם: ״אנחנו לא יכולים להפסיד משחק כזה״, רטן אחרי ההפסד. ברוך הבא לעולם הכדורסל של פופוביץ׳. יש לו שיטה, והיא עובדת מצויין. סדרת גמר המערב טרם החלה, אולם כבר עכשיו ניתן לקבוע כי הספרס לא ינצחו את עצמם. הם ישחקו חכם בשני צידי המגרש, יפגינו הגנה אגרסיבית, ולא ישאירו את הספלאש ברדרס חופשיים על קשת השלוש. הווריורס יהיו חייבים לשחק מצויין כדי לנצח.

2. הגנה. כן, גם לווריורס הגנה מצויינת, אבל זו של הספרס ממושמעת ויציבה יותר. כל טעות קטנה מובילה לפסק זמן מהיר בו פופוביץ׳ צורח על כל מי שטעה. בנוסף, לספרס יש כמה שחקני הגנה שיכולים להקשות מאוד על משחק ההתקפה של גולדן סטייט. אין בליגה שחקן שיכול להקשות על דוראנט כמו קוואי לאונרד. ברגע שסטף ייכנס לקצב מול ההגנה של מילס הוא יפגוש את ג׳ונתן סימונס. תשאלו את הארדן כמה כיף לשחק נגד ההגנה של סימונס. אותו סימונס יכול להיות האקס פקטור של הסידרה. אתלט אדיר, שחקן הגנה מצויין, ולאחרונה אופציה התקפית אמינה. במשחק הראשון של העונה, בו הביסו הספרס את הווריורס באורקל, סימונס שיחק כמו אולסטאר. במהלך העונה הוא נדחק לספסל, אבל במשחקי הפלייאוף האחרונים הוא הפך לשחקן מוביל בסן אנטוניו. הוא מביא המון אנרגיות בשני צידי המגרש.

3. ריבאונד. נקודת התורפה העיקרית של הווריורס, היא היתרון הגדול של סן אנטוניו. לספרס שחקנים גבוהים כמעט בכל עמדה, ועם אולדריג׳ וגאסול על הפרקט הם יכולים להרוג את הווריורס מתחת לסל. חמישייה כזו יכולה אמנם להיות בבעיה בהגנה, במיוחד במתפרצות, אבל אם הם ימצאו פתרונות כמו נגד יוסטון, הווריורס עלולים למצוא את עצמם בצרות צרורות. סן אנטוניו וממפיס הן שתי הקבוצות היחידות בליגה שיכולות להביך את הגנת הווריורס במשחק פנים עם הגב לסל. ראינו את זה השנה. הולך להיות מאבק בין שני סיגנונות שונים לגמרי, ומי שיכפה את הקצב יהיה ביתרון אדיר. מתחת לסל, לדריימונד גרין מחכה סידרה סופר-קשה.

למרות כל הנ״ל, הווריורס פייבוריטים, בגלל יתרון בכישרון ובביתיות. בכל מקרה, זו הולכת להיות סידרה קשה מאוד. סוויפ לא יהיה פה. ניצחון בחמישה משחקים יהווה הפתעה עבורי. לדעתי, אנחנו ניראה 6 או 7 משחקים. הווריורס יהיו חייבים לספק לפחות 4 משחקים מעולים. אם לא, הספרס בהחלט מסוגלים להפתיע ולנצח את הסידרה.

לדעתי, אחד המפתחות העיקריים הוא יכולת הקליעה של גרין ואיגודלה. אולי המפתח החשוב מכולם. פופוביץ׳ לא ישאיר את קליי וסטף חופשיים לזרוק. לאונרד כנראה ישמור על דוראנט. ברגעים המכריעים, לצד שלושת הסקוררים ישחקו גרין ואיגודלה, והם יהנו משלל זריקות חופשיות. היכולת שלהם להפוך את המצבים הללו לנקודות יכולה להכריע את הסידרה. חלק לא קטן ייגמר בזריקות לשלוש. בפלייאוף עד כה, רק גרין מספק את הסחורה: 21 מ-41 (51%) בשתי הסדרות הראשונות. הכי טוב בקבוצה. איגודלה? חושך: 3 מ-22 (14%), הכי גרוע. אם אני מייק בראון (סטיב קר הזמני) אני שולח את אנדרי להתאמן יומם ולילה.

GO WARRIORS

פוסטים נוספים