ניצחון בסקרמנטו, ה-Warriors במאזן 6-32

אחרי תצוגת הנפל ברבע הרביעי מול ממפיס, ה-Warriors המשיכו להפגין משחק חלש ברוב החצי הראשון, באולם החדש בסקרמנטו. עבירה טכנית של דמרקוס קזינס שינתה את המומנטום ורבע שלישי מצויין של גולדן סטייט היה כבר יותר מדי עבור הקינגס. ניצחון 32 לווריורס, הפסד 22 לקינגס, ששיחקו ללא כספי המסופסל.

ניתן היה לצפות לפתיחה יותר חזקה של הווריורס, אחרי ההשפלה מול הגריזליס, אבל הקבוצה פתחה את המשחק בצורה חלשה להחריד בהגנה, ולמעט קארי, גם חסר ביטחון בהתקפה. בהתקפה הראשונה הלכו הקינגס אל הסופר סטאר שלהם, כפי שניתן היה לצפות. מה שפחות היה ניתן לצפות, היא הקלות שבה קזינס עבר את פצ’וליה וסיים בהטבעה, בלי שאף אחד בא לעזור. הקלות הבלתי נסבלת של הסיום גרמה לסטיב קר להזעיק פסק זמן, לאחר 16 שניות של משחק. פעם ראשונה שאני רואה מאמן שלא קוראים לו פופוביץ’ לוקח פסק זמן כזה.

ניתן היה לצפות להגנה מהודקת ואגרסיבית של הווריורס לאחר פסק זמן מהיר שכזה. הציפיות שוב התבדו. במהלך הבא שוב עבר קזינס את פצ’וליה בקלות, וכשדריימונד בא לעזור מהצד החלש, נותר רודי גיי לבד בפינה. קזינס מסר וגיי קבר שלשה. קזינס המשיך לשחק טוב, וכשירד לספסל עקב עבירה שנייה נכנס רודי גיי לפעולה וקלע פעם אחר פעם מול ה”הגנה” של גולדן סטייט. בצד השני רק קארי זרק בביטחון, כשקליי חלש ודוראנט בעיקר חודר וקולע מהקו. 33-24 לסקרמנטו אחרי רבע אחד, כשרודי גיי עם 15 מתוך ה-33 של הקינגס.

באופן אישי, לי כבר לא היו יותר מדי ציפיות עם תחילת הרבע השני. סקרמנטו המשיכה לשלוט, והפעם המוציא לפועל העיקרי היה טיי לוסון הנמוך, שחדר ועשה ככל העולה על רוחו בהתקפה. יתרון הקינגס תפח עד ל-16 נקודות , ודווקא שנראה היה שהווריורס בדרך לעוד הפסד, המומנטום התהפך: קליי קלע שלשה (סוף סוף) ובצד השני לוסון החטיא וקזינס עשה עבירה שלישית במאבק על הריבאונד. דמרקוס לא אהב את השריקה, וכשהוא יורד לספסל שלח רצף מרשים של אגרופים לכסא הריק שחיכה לו. הכסא לא התלונן, אבל קזינס חטף טכנית, וקארי קלע מהקו. היתרון קוזז ל-12, ובלי קזינס הקינגס איבדו את הביטחון. עד סוף הרבע ירד היתרון ל-7 בלבד: 51-58 לסקרמנטו. הווריורס הביטו הלוח התוצאות ושאבו ביטחון: אחרי משחק כל כך רע הם בפיגור די קטן, דברים בוודאי ייראו יותר טוב בחצי השני. אכן, כך היה.

השינוי התחיל בהגנה: פצ’וליה הצליח לכפות על קזינס זריקות קשות, כשהוא מקבל עזרה מגרין ודוראנט, לרודי גיי סגרו את צד ימין החזק שלו, וללוסון נתנו לזרוק מבחוץ – העיקר שלא יחדור. תוך פחות מדקה היתרון קוזז ל-3 נקודות. 2 שלשות רצופות של הקינגס תוך 7 שניות הקפיצו את היתרון ל-9, אולם המומנטום נשאר אצל האורחים: ב-5 הדקות הבאות הווריורס רצו 3-22 והפכו פיגור 9 ליתרון 10. המהלך של המשחק הגיע 3 דקות לסיום הרבע השלישי: דוראנט חסם את קזינס והכדור הגיע לידיים של פצ’וליה, שהיה עם הגב להתקפה, אבל רגע קודם לכן קלט בזווית העין את קארי רץ למתפרצת. בלי לסובב את המבט, שלח פצ’וליה מסירה מאחורי הראש קדימה, לכיוונו של קארי, שרץ לליי-אפ. סטף לא היה לבד, אבל למרות נסיון החסימה, קארי שם את הגוף בינו לבין השומר שלו, כמו שכתוב בספר, וקלע זריקה מאוד קשה ביד שמאל. איזה יופי!

הרבע השלישי הסתיים ביתרון 10 לגולדן סטייט, 80-90, והגנה טובה ברבע הרביעי היתה מספיק כדי לשמור על היתרון, שבשיאו הגיע עד ל-17 נקודות, דקה ו-50 שניות לסיום. מזעור נזקים של סקרמנטו לא שינה דבר: 106-117 ל-WARRIORS עם הבאזר. האיש של המשחק היה סטף קארי, שמאז שהחליט לקחת יותר זריקות בהתקפה נכנס לכושר: סטף לקח 22 זריקות, קלע חצי מהן, כולל 5 מ-11 לשלוש, וסיים עם 30 נקודות. קווין דוראנט בעוד אחד מאותם משחקים בהם הוא ממלא את דף הסטטיסטיקה בלי שאף אחד מרגיש: 28 נקודות ב-60% מהשדה, כולל 2 שלשות ב-50%. כל כך מוזר: תוך כדי צפייה במשחק היה נדמה כי KD מתקשה בזריקה מבחוץ… דוראנט יכול להשפיע על המשחק בכל כך הרבה דרכים: כשהקליעה מבחוץ לא נכנסת, הוא חודר לסל, סוחט עבירות, וכרגיל תורם בהגנה. KD לקח שלשה אחת בכל רבע. בחצי הראשון החטיא את שתיהן, בחצי השני קלע את שתיהן. לתומפסון היה יום קליעה חלש: 1 מ-7 מעבר לקשת, אבל הוא סיים עם 18 נקודות, כשאת רובן הוא משיג בליי-אפ, אחרי חיתוך לסל בדלת האחורית. גם גרין ופצ’וליה היו טובים היום.

כל שחקני החמישיה סיימו עם מדד פלוס-מינוס חיובי, כל שחקני הספסל סיימו עם מדד שלילי. הנתונים האלה מדאיגים בעיקר בנוגע לאיגודלה: למרות שלשה גדולה הערב ברבע הרביעי, זו העונה החלשה ביותר של אנדרי מאז שהצטרף לווריורס. בהגנה הוא עדיין תותח, אבל נראה שהוא חסר ביטחון בהתקפה. הוא מרבה להחטיא ליי-אפס השנה, חלקם בצורה מעוררת השתאות. לצד השיפור העיקבי במשחקו של פצ’וליה, האם אנו צפויים לראות את החמישייה הפותחת מסיימת משחקים? עד עתה, בכל המשחקים הצמודים שלח סטיב קר לרגעי ההכרעה את חמישיית המוות, עם איגודלה. יהיה מעניין לעקוב.

ה-Warriors חוזרים הביתה. ביום שלישי מיאמי מגיעים לביקור.

GO WARRIORS

פשוט בושה – ה-Warriors נחנקו ברבע הרביעי והפסידו בהארכה לממפיס


בשנה שעברה ה-Warriors שברו לא מעט שיאים בעונה הרגילה. אחד מהם: הקבוצה הראשונה אי פעם שמסיימת עונה כאשר שום יריבה לא מצליחה לנצח אותם יותר מפעם אחת. התענוג הזה כבר לא יחזור השנה: ממפיס כבר ניצחה את הווריורס פעמיים בשני מפגשים העונה, וההפסד הערב כאב במיוחד.

במשך שלושה רבעים הווריורס שיחקו נהדר. קארי נתן רבע שלישי ענק שהזכיר את העונה הקודמת, והיתרון של גולדן סטייט תפח עד ל-24 נקודות. הגריזליס דווקא שיחקו טוב, אולם כל שלושת הסקוררים של גולדן סטייט היו חמים ונראה היה שהניצחון מונח בכיס. ואז הגיע הרבע הרביעי, שניפתח ביתרון 19 לווריורס. אחרי שלושה רבעים של כדורסל קשוח מול קבוצת כדורסל קשוחה כמו ממפיס, עלו ה-Warriors לפרקט רכים ועלובים. הם הציגו משחק נירפה ומפוחד וקיבלו נוק-אאוט. הגריזליס פתחו את הרבע בריצה של 0-7 תוך פחות משתי דקות. 6 קליעות עונשין רצופות העלו את הווריורס ליתרון 18 ואז באה ההתפרקות הסופית: תוך פחות מ-3 דקות הגריזליס רצו 0-16 ופשוט השפילו את הווריורס לעיני הקהל הביתי. מה לא ראינו: בחירת זריקות קטסטרופאלית, איבודי כדור זוועתיים, טיילת בהגנה, כניעה טוטאלית בריבאונד, ועוד, ועוד…

הנה כמה נתונים על הרבע הרביעי: רק שחקן אחד של גולדן סטייט קלע סל שדה (קארי עם 2 מ-5), כל השאר: 0 מ-8. ה-Warriors קלעו 9 מ-16 מהעונשין, כשדוראנט מחטיא שלוש זריקות עונשין רצופות, וקליי 0 מ-2 מהקו. 5 איבודי כדור לווריורס, אחד לגריזליס. להמשיך? בבקשה: אפס אסיסטים לגולדן סטייט ברבע הרביעי. אפס! להזכירכם: הווריורס במקום הראשון הליגה בקטגוריה הזו, בהפרש ניכר מכל האחרות, עם 31.2 למשחק! פשוט לא ייאמן. אבל יותר מכל הסטטיסטיקות הנ”ל, מה שראיתי זו קבוצה מפוחדת שאין לה מושג מה היא רוצה. הווריורס, לפחות עד שיוכח אחרת, הם קצת… איך לאמר את זה… לוזרים. לפני שאתם שולחים אותי לבית חולים לחולי נפש, אני צריך להסביר.

נתחיל במה שכולם יודעים: הווריורס הם הקבוצה הכי טובה הליגה, ויעידו על כך המאזן שלהם ואינספור סטטיסטיקות שונות ומשונות. אין שום קבוצה ב-NBA שיש לה כישרון שמתקרב לקבוצה מאוקלנד. מסיבה זו רוב משחקי הווריורס מוכרעים בשלב מוקדם יחסית, לעיתים קרובות עוד ברבע השלישי. מעט מאוד משחקים של גולדן סטייט היו צמודים בדקה באחרונה, וכאן מתחילה הבעיה. במשחקים הצמודים שהווריורס ניצחו, הם עשו זאת בהגנה. כשאני כותב “הם” אני בעצם מתכוון לדריימונד גרין. שלושה משחקים הוא ניצח עבור הווריורס העונה במהלך הגנתי מכריע: נגד מילווקי, ניו-אורלינס ואטלנטה. בצד בשני של המגרש היו לווריורס מספר הזדמנויות להכריע משחק עם הבאזר העונה. כמה מהם הסתיימו בסל ניצחון? אפס. מה עשו הווריורס הערב, בסוף הרבע הרביעי, עם 7.4 שניות ואפשרות להכריע את המשחק? לא הרבה. אני לא יודע איזה תרגיל שרטט קר בפסק הזמן. אין ספק שהוא סידר תרגיל לקארי, שהיה השחקן הטוב של הווריורס הערב, והיחיד שלא רעדו לו הידיים ברבע האחרון. מה שיצא מזה היה זריקת התאבדות כמעט מחצי מגרש.

בעונה הקודמת, לצד הרבה משחקים בהם הווריורס דרסו את היריבות, היו לא מעט משחקים אותם ניצחו הווריורס עם מהלכי התקפה גדולים, עם סלי ניצחון או סלים שכפו הארכה עם הבאזר. קארי, קליי, גרין, אפילו איגודלה: כולם קלעו סלי קלאץ’. העונה זה נגמר באיבודי כדור, זריקות גרועות ו\או סתם החטאות. זאת ועוד: הווריורס ניצחו הרבה משחקים בעונה הקודמת כשהם חוזרים מפיגור גדול. אני לא זוכר אפילו מקרה אחד כזה העונה. אם הצלחתם לעלות ליתרון גדול מול גולדן סטייט העונה, תסיימו את המשחק עם ניצחון. ההיפך דווקא כן קורה: הווריורס איבדו יתרון 18 נקודות הערב פחות מ-8 דקות לסוף, נגד קליבלנד הם איבדו יתרון 14, 9 וחצי דקות לסיום, וגם במשחק במילווקי הם נחנקו ואיבדו יתרון מבטיח, לפני שגרין סידר להם ניצחון בהגנה.

ללא ספק יש פה בעיה. הבשורות הטובות הן שחומר השחקנים הקיים מכיל כמות מעוררת קינאה של ווינרים מוכחים: קארי, דוראנט ותומפסון קלעו לא מעט סלי ניצחון עם הבאזר בקריירה שלהם. אין שום סיבה שזה ייפסק העונה. לווריורס גם יש מאמן נפלא, חכם ובעל מוח כדורסל חריף. אני משוכנע שהוא ימצא פיתרון. הנה מספר מחשבות ודרכי פיתרון:

1. צריך זמן. זוכרים את העונה הראשונה של לברון במיאמי? בתחילת העונה היו להם אחוזי קליעה מחרידים ברגעי קלאץ’. לוקח זמן להרגיש נוח: קארי ותומפסון צריכים להתרגל למנהיג חדש בקבוצה, וגם לכוכב על כמו דוראנט לוקח זמן להרגיש בעל-בית, בעיקר כשלצידו MVP מכהן. עם קצת סבלנות יכול להיות שהכל יסתדר.

2. צריך לקבוע היררכיה. עד עכשיו ברוב המהלכים המכריעים סטיב קר הלך אל דוראנט. הערב אל קארי. אפשר להבין, במיוחד כשדוראנט לא מפסיק להחטיא וקארי היחיד שמשחק עם ביטחון… אבל! – דוראנט הוא היחיד בקבוצה, ואחד השחקנים היחידים בליגה, שתמיד, אבל תמיד, יכול לסדר לעצמו מצב קליעה טוב. דוראנט לא תמיד יקלע, אבל השילוב של הגובה, הזריזות ויכולת הקליעה שלו הופכים אותו לבלתי שמיר (יש מילה כזו?) – בפוטנציה, הוא תמיד יכול להגיע למצב קליעה נוח. אני מציע שסטיב קר יכריז עליו כעל אופציה ראשונה. זה לא אומר שהוא יהיה זה שתמיד יקח את הזריקה, אבל זה קודם כל צריך לעבור בידיים שלו.

3. צריך גמישות. לכל תרגיל מכריע צריכות להיות שתיים-שלוש חלופות, במקרה של לחץ, שמירה כפולה או התפתחות לא צפויה. הערב נראה היה שהווריורס התעקשו ללכת אל קארי, למרות הלחץ שהגריזליס הפעילו עליו. צריך אופציה ‘ב’ ואופציה ‘ג’. הגריזליס ידעו שהכדור ילך לקארי.

4. צריך תרגילים יותר טובים. זו כבר השערה בלבד – אני לא באמת יודע אילו תרגילים יש לווריורס עבור מהלך אחרון ואיך סטיב קר מכין את השחקנים. אולי הכל בעיה של ביצוע קלוקל? בכל מקרה, סטיב קר הוא מאמן מבית מדרשו של פופוביץ’ – מאסטר בתכנון של מהלכים כאלו. בהצלחה!

לא דיברתי על ההארכה… האמת שאין הרבה מה להגיד. ממפיס התייצבה לחמש הדקות הנוספות עם המון ביטחון. היחיד שהראה לב בווריורס היה דריימונד גרין, וזה לא היה אפילו קרוב בשביל להספיק. חוץ ממנו, אף אחד בגולדן סטייט לא האמין שניתן לנצח. 119-128 לממפיס, למרות 40 נקודות של קארי.

המשחק הבא נגד ממפיס יהיה עוד למעלה מחודש. זה יהיה מבחן אופי לווריורס: האם הם יכולים להתמודד עם קבוצת כדורסל קשוחה כמו ממפיס? עד אז, יש עוד כמה נקודות ציון: ב-16 לחודש לברון וחבורתו באים לביקור, ב-20 לחודש הווריורס משחקים ביוסטון. שתי הקבוצות הללו כבר ניצחו את הווריורס העונה. בינתיים, ביום ראשון הווריורס מצפינים לסקרמנטו. את הפוסט הזה פתחתי בסיפור על שיא מהעונה הקודמת שלא יחזור העונה. הנה עוד שיא מהעונה הקודמת: הווריורס בשנה שעברה הם הקבוצה היחידה בהסטוריה של ה-NBA שסיימה עונה רגילה ללא שני הפסדים רצופים. הפסד בסקרמנטו יסיים את הרצף הזה.

GO WARRIORS