ניצחון מרשים ביוסטון, 114-124 לווריורס

מרשים? בהחלט. נכון, הארדן לא שיחק, אבל גם דוראנט לא. מעבר לרשימת הפצועים, הניצחון היה מרשים כיוון שיוסטון שיחקו מצויין. כריס פול היה נפלא, והרבה להתעלל בגבוהים של גולדן סטייט כל פעם שהיה חילוף בהגנה. בעיקר הדברים אמורים על ג׳ורדן בל, שאחרי דקות נוראיות בחצי הראשון יובש על הספסל. אבל לא רק פול: אריק גורדון היה מצויין, קפלה נתן הרבה דקות טובות, ויותר מכולם הפתיע ג׳רלד גרין, הרכש החדש שהגיע משום מקום: 29 נקודות כולל 8 שלשות, והמון אנרגיה. איזו מציאה!

פול, גורדון וג׳רלד גרין קלעו 87 נקודות הערב, ולמעט גורדון מעבר לקשת, כולם עשו זאת באחוזים מצויינים. מפחיד לחשוב כמה הם יהיו טובים בהתקפה כשג׳יימס הארדן יחזור. אז איך הווריורס ניצחו? נשארו בתמונה שלושה רבעים, והצליחו לברוח ברבע האחרון. לא רק יוסטון שיחקו היטב הערב – גם הווריורס נתנו משחק משובח, ובעיקר אמורים הדברים לגבי שלושת האולסטרס שכן שיחקו. בואו נתחיל עם המחמאות.

גרין. דריימונד גרין. עוד הצגה לאוסף: 17 נקודות, 14 ריבאונדים,10 אסיסטים, 2 חטיפות וחסימה. זה היה הטריפל-דאבל ה-21 בקריירה שלו. זה שיא מועדון עבור הווריורס, שנהנים ממאזן 0-21 במשחקים הללו.

סטף קארי. יתכן ובעבר כבר זרקתי אי-אלו מחמאות בכיוון שלו. אחרי העדרות של 11 משחקים, סטף חזר רעב ומלא באנרגיה. בשלושת המשחקים מאז חזר קלע 99 נקודות, כולל 20 מ-36 לשלוש! אמש הכריע משחק עם שלשת ניצחון, והערב קלע שלשה גדולה שהעלתה את ההפרש ל-10, שתי דקות וארבעים שניות לסיום. גם אתמול, מול דאלאס, לווריורס היה יתרון 10 בדיוק באותו זמן, אך שלא כמו אתמול, יוסטון לא רצו 0-10 כדי להשוות את התוצאה. מאותו רגע הם כבר לא הצליחו להתקרב. 29, 9 ו-5 לקארי הערב.

קליי תומפסון. כשהוא בורר את הזריקות שלו ולא מנסה לכפות זריקות קשות, היעילות שלו פשוט פנטסטית. ערב שני ברציפות שקליי מתחמם ברבע הרביעי כדי להעניק לווריורס יתרון אחרי משחק צמוד. 28 נקודות ב-55% מהשדה, כולל 6 מ-9 לשלוש.

קוון לוני. פצ׳וליה, בתור סנטר פותח, פשוט נותן דקות מוגבלות בעמדה בתחילת הרבע הראשון והשלישי. ג׳ורדן בל, שעולה מהספסל, לאחרונה מקבל יותר דקות משמעותיות. מגי מסופסל לגמרי. הערב בל היה נורא, כך שסטיב קר פנה לקוון לוני, שלא איכזב. לוני נתן תרומה מצויינת בהגנה, וידע לסיים היטב מתחת לסל בהתקפה. אני אהיה מופתע אם הוא לא יחזור לרוטציה בעקבות המשחק הזה.

היו גם דקות טובות לדייויד ווסט, ניק יאנג, מקאו, וגם לאיגודלה, שפתח במקום דוראנט הפצוע. איגודלה ממשיך להחטיא מעבר לקשת: 0 מ-2 לשלוש, שתי ההחטאות לא פגעו אפילו בטבעת. עוד נקודת תורפה היא הנטייה שלו לעלות לאוויר ולחפש שחקן פנוי למסירה. הוא כבר לא יכול לשהות באוויר כמו לפני 10 שנים. עכשיו זה נגמר באיבוד כדור. ההגנה וניהול המשחק, לעומת זאת, עדיין נראים טוב. ליוינגסטון היה חלש הערב. כספי עדיין פצוע.

עוד מילה אחת, לגבי כריס פול. היכולת שלו לסחוט עבירות ידועה, אבל לפעמים הוא עובר את הגבול. הערב השופטים תפסו אותו. קצת פחות מ-5 דקות לסיום, כשהרוקטס בפיגור 8, חילוף בהגנה הותיר את לוני על פול באיזור קשת השלוש. פול חדר לסל והיה מגע ברור בינו לבין לוני. מהספה שלי זה נראה כמו עבירה של לוני. השופטים שרקו, לתדהמתי, לעבירת תוקף. מייק ד׳אנטוני השתולל מזעם, אבל ההילוך החוזר חשף את האמת: פול, שכידרר ביד ימין, שלח את יד שמאל ופשוט עטף את ידו השמאלית של לוני, כדי ליצור מגע. איזה מהלך מלוכלך, ואיזו שריקה נהדרת של השופטים. שאפו!

משחק חוץ נוסף צפוי בשבת בצהריים, אצל הקליפרס.

GO WARRIORS