ניצחון מרשים ל-Warriors בפורטלנד

Joe Camporeale-USA TODAY Sports
Joe Camporeale-USA TODAY Sports
בוקר טוב גולדן-סטייט. אחרי שלושה משחקים צולעים הצליחו ה-Warriors להציג משחק איכותי בשני צידי המגרש, ולנצח בחוץ קבוצה טובה מאוד כמו פורטלנד.

כמו הרבה מאוד משחקים בשנה שעברה, ה-Warriors גמרו את המשחק ברבע בשלישי, כשהם עושים זאת עם חמישה שחקנים אגרסיבים בהגנה וסטפן קארי אחד בהתקפה. כמה כיף להזכר – כך נראתה העונה הקודמת.

הפתיחה דווקא לא בישרה על הבאות. משחק המסירות בהתקפה אמנם נראה שוטף אך ההגנה היתה איומה. השמועה ב-NBA כבר עשתה כנפיים: כדי להשיג זריקה נוחה מול גולדן-סטייט צריך לעשות פיק-אנד-רול עם השחקן שעליו שומר פצ’וליה. במקרה של חילוף פצ’וליה נשאר חסר אונים מול הגארדים הזריזים. כל פתרון אחר מותיר שחקן חופשי לתקוף את הסל או לעלות לקליעה נוחה. יש גבול כמה גרין יכול למלא את החור הזה וגם לשמור על השחקן שלו. זה בדיוק מה שפורטלנד עשו. אחרי 6 דקות לסטיב קר נמאס. פצ’וליה ירד לספסל ונכנס איגודלה. חמישיית המוות נקראה לדגל מוקדם מהצפוי. ב-6 הדקות שנותרו ברבע הראשון ה-Warriors הפכו פיגור 5 ליתרון 9, למרות משחק התקפה חלש להחריד של קארי ותומפסון. את השינוי הביאה בעיקר ההגנה, אבל גם דקות מצוינות של דוראנט וקלארק המפתיע.

הרבע השני היה דומה. ההגנה בניצוחו של גרין והספסל בניצוחו של איאן קלארק השאירו את היתרון לקבוצה האורחת. ה-Warriors גם קיבלו תרומה יפה גם מדיוויד ווסט ושון ליוינגסטון. אפילו פצ’וליה, כשחזר, נראה יותר אקטיבי בהגנה. דף הסטטיסטיקה במחצית היה חריג: הספלאס ברדרס עם 6 מ-21 מהשדה, כולל 0 מ-8 משלוש, ולמרות זאת, ה-Warriors ירדו למחצית ביתרון 6. מוזר.

הרבע השלישי כבר היה סיפור אחר. לראשונה העונה, ה-Warriors הצליחו להשתלט לחלוטין על המשחק. ההגנה היתה נהדרת: לחץ על הכדור וחילופים אוטומטיים תיסכלו את הבלייזרס, שמשום מה ניסו פעם אחר פעם לבודד שחקנים על גרין או דוראנט. לרוב זה נגמר בחסימה, איבוד כדור, או זריקת התאבדות. בצד השני קיבלנו תיזכורת מיהו ה-MVP המכהן. 5 נקודות היו לקארי בחצי הראשון. בארבע וחצי דקות הראשונות של הרבע השלישי הוא הוסיף 11. 23 נקודות קלע קארי ברבע הזה, יותר מאשר כל פורטלנד ביחד! את הרבע השלישי סיימו ה-Warriors ביתרון 27, כשהרבע האחרון לפרוטוקול בלבד.

עוד מספר דברים ראויים לציון:

1. משחק נפלא לדריימונד גרין. אמנם רק 6 נקודות (ושלשה!), אבל זה דווקא סימן טוב. יש מספיק סקוררים בקבוצה, וה-Warriors צריכים את גרין שיעשה את כל השאר. אז בבקשה: 9 אסיסטים, 8 ריבאונד, 3 חטיפות ושתי חסימות ב-30 דקות. מה שמדהים אותי הוא מספר האסיסטים. בעונה הקודמת התרגיל העיקרי של ה-Warriors בהתקפה היה פיק-אנד-רול של סטף ודריימונד. לרוב זה נגמר עם הכדור בידיים של גרין, כשהוא למעשה מקבל את ההחלטות. גרין צבר המון אסיסטים במסירות לקלעים בפינה (תומפסון או בארנס) או הלי-הופ לבוגוט. השנה כמעט ולא רואים את התרגיל הזה. קר מעדיף להתחיל את ההתקפה עם פיק-אנד-רול של קארי ודוראנט. אני לא יכול להאשים אותו, אבל ציפיתי שמספר האסיסטים של גרין ירד בצורה משמעותית.

2. משחק נוראי לקליי תומספון, אולי אחד החלשים שלו בקריירה. קליי עדיין לא מצא את הקליעה מבחוץ (אפס משבע לשלוש), אבל הלילה זה השפיע עליו באופן כללי. הוא נראה מתוסכל ולא הצליח להכנס למשחק בשום שלב. אני עדיין לא דואג. בקרוב תבוא ההתפוצצות.

3. אנדרי איגודלה פתח את המשחק עם אפס בטחון עצמי, החטיא שני ליי-אפס ונראה מבולבל בהתקפה. משהו ברבע השלישי השתחרר. אני לא יודע אם זה השפעה של שתי קליעות מהקו, או אולי הוא ראה את קארי מתחמם והרגיש שהחיים חזרו למסלולם, אבל פתאום ראינו אותו משחק משוחרר, מעורב במשחק המסירות הנהדר ברבע השלישי ואפילו קולע בבטחון. זוהי בשורה נהדרת ל-Warriors.

4. איאן קלארק עם שיא קריירה של 22 נקודות. גם זו בשורה נהדרת. קלארק היה מצויין במשחקי טרום העונה ונראה היה שהוא לקח כמה צעדים אחורה עם תחילת העונה עצמה. ה-Warriors זקוקים לנקודות מהספסל.

ה-Warriors סיימו מסע של שלושה משחקי חוץ ללא הפסד, אך רק במשחק הזה שחקו היטב. עכשיו ניתן לקוות שזה לא יעלה להם לראש. שמעתי יותר מדי דיבורים על כמה שהם טובים וכמה שהאליפות הוכרעה טרם תחילת העונה. אני מקווה שכל הפרשנים הללו לא יצאו שוב מהחורים. יש עדיין דרך ארוכה, וצפויות מהומורות לא מעטות. בסך הכל ראינו משחק אחד טוב – מוקדם להכתיר כתרים. בעוד יומיים ראסל ווסטברוק מגיע לביקור. מעבר לפיקנטריה, זה יכולה להיות משוכה לא פשוטה. אוקלוהומה עדיין קבוצה טובה, ויש להם המון מה להוכיח במפגש המסקרן עם האקס.

GO WARRIORS

קליי תומפסון, נכון לקיץ 2016

Klay Thompson

במהלך עונת 2013-2014, עוד בטרם ניתן היה לנחש שבעונה שלאחר מכן הוא יתמנה למאמן ה- Warriors, התראיין סטיב קר הפרשן בתוכנית הבוקר של הרדיו המקומי. אלו היו הימים בהם אוהדי הכדורסל האמריקאי התחילו להכיר מקרוב את הספלאש ברדרס. כבר היה די ברור כי ל- Warriors יש קו אחורי מהטובים בליגה, ושתחת הנהגתם של קארי ותומפסון צפויות מספר לא מבוטל של עונות איכותיות שבסופן ריצת פלייאוף. באחת מהשאלות שנשאל התבקש קר לדרג ולהשוות בין קארי ותומפסון: מי טוב יותר, וסביב מי עדיף יותר לבנות קבוצה? בסופו של דבר, קר העדיף את קארי, הודות ל”קסם” שקיים במשחק שלו, אבל לא לפני שהפליא בשבחיו על תומפסון, וטען שניתן לראות בו שחקן טוב יותר ושלם יותר מקארי, בגלל איכויותיו בשני צידי המגרש. גם קארי וגם תומפסון השתפרו מאוד מאז, לא מעט תודות למנהיגותו והכוונתו של סטיב קר המאמן. על קארי דיברתי בהרחבה בפוסט הקודם. זה הזמן לדבר על הצלע השניה של הספלאש ברדרס, קליי תומפסון.

תומפסון נבחר במקום ה- 11 בדראפט 2011. הבחירה הרימה לא מעט גבות ב- Bay Area, משום של- Warriors היה כבר צמד גארדים מוכשרים: סטפן קארי ומונטה אליס, שהיה המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. עקב הבחירה הזו, החלה חרושת שמועות לגבי עתידו של אליס במועדון, ואכן במרץ 2012 נשלח אליס בטרייד למילווקי עבור אנדרו בוגוט, ובכך פינה את המקום בחמישיה לקליי תומפסון. את פירותיו של הטרייד החלו ה- Warriors לקצור כבר בעונה שלאחר מכן, בה הגיעו לסיבוב השני של הפלייאוף.

תומפסון הגיע ל- NBA כקלע מוכשר. היום כבר יש הסכמה גורפת שמדובר באחד הקלעים הגדולים בהיסטוריה. מעבר לכך, הוא נחשב לאחד משחקני ה “two way” הטובים ב- NBA (הכוונה לשחקנים שמצטיינים גם בהגנה וגם בהתקפה). חלק מהפרשנים טוענים שהוא היום השחקן הטוב ב- NBA בתפקיד שלו. אני משער שלג’יימס הארדן יש מה להגיד בנושא, אך בין כך ובין כך מדובר בכוכב.

בתחילת הקריירה לקליי היה רפרטואר התקפי מוגבל, בעיקר “catch & shoot”. כמו סטף, גם קליי הוא בן לשחקן עבר ב- NBA, מיקל תומפסון, שזכור בעיקר משנותיו בקבוצת הלייקרס הגדולה של שנות ה- 80. מיקל, מרואיין קבוע בתוכניות הרדיו המקומיות מאז שקליי הצטרף ל- Warriors, הרבה להתלונן על משחקו של קליי בתחילת הקריירה. “הוא הפך להיות קייל קורבר”, רטן האב המתוסכל, “כשהיה צעיר הוא הוביל כדור וחדר באגרסיביות לסל – לאן כל זה נעלם?”. קליי הקשיב והפנים. כל שנה חזר מחופשת הקיץ שחקן טוב יותר, התקפית והגנתית.

כך, כשהוא משתפר בצורה משמעותית כל שנה, חתם תומפסון על הארכת החוזה עם ה- Warriors עם תחילת עונתו הרביעית ב- NBA. יום לאחר חתימת החוזה אירחו ה- Warriors את הלייקרס, במשחק הביתי הראשון של עונת 2014-2015. חמוש בחוזה שמן, קליי התפוצץ על הלייקרס עם 41 נקודות כשהוא קולע במגוון צורות ומטווחים שונים. במיוחד זכור לי מהלך בו הוא לקח את קובי לסל, עצר ועשה “ball fake”: הטעיה שגורמת לשומר לחשוב שהוא הולך לזרוק. קובי אכל את הפתיון וניתר. קליי חיכה שירד, ואז עלה לקליעה קלה מקרוב. זהו מהלך שבדרך כלל שמור לשחקנים חכמים ומנוסים, מהלך שקובי עצמו עשה אינספור פעמים. בוב פיצג’רלד, הקריין של ה- Warriors, זעק בהתרגשות למיקרופון: “!He just Kobe’d Kobe”. אני הבנתי את ההתלהבות. נכון, לא מדובר היה בסל אקרובטי או מלהיב במיוחד, אבל ניתן היה לראות עד כמה קליי התבגר והתחשל כשחקן NBA במהלך הזה.

זו היתה רק המנה הראשונה. קליי העלה את הממוצעים והפך לאולסטאר בעונת 2014-2015. הוא היה שותף בכיר לאליפות בסוף העונה, אבל את ההישג המרשים ביותר שלו רשם חודשים קודם לכן, ב- 23 בינואר 2015, נגד סקרמנטו. קליי כבר היה בכושר נהדר. שבועיים קודם קבר 40 נקודות נגד אינדיאנה, ובארבעת המשחקים בשבוע שקדם למשחק עם סקרמנטו, היה הקלע המוביל של הקבוצה עם 32, 27, 22 ו- 27 נקודות. ב-23 בינואר, כאמור, הגיעו הקינגס לאורקל ארינה. אחרי מחצית ראשונה סולידית, בה קלע תומפסון 13 נקודות, הגיע הרבע השלישי. את מה שהוא עשה ברבע הזה לא אשכח לעולם. קליי נכנס לזון מטורף, קלע מכל מצב תחת כל שמירה והותיר את הקינגס המומים. הקהל היה באקסטזה. “תימסרו לקליי את הכדור” שאג הקריין בתחילת כל התקפה, כאשר בסופה קליי זורק בלי לחשוב וקולע, בדרך כלל שלשה. בסופו של הרבע הביטו כולם בהשתאות במספרים של קליי: 13 מ-13 ללא החטאה מהשדה, כולל 9 מ-9 ללא החטאה משלוש, סך הכל 37 נקודות ברבע אחד! שיא של כל הזמנים ב- NBA. אגב, לקליי גם פסלו שלשה אחת עקב עבירה מוקדמת במהלך הרבע. זה היה יכול להיות 40.  אני זוכר הרבה תצוגות התקפיות מלהיבות: ג’ורדן, בארקלי, קובי, מקגריידי, ואפילו שמות פחות נוצצים כמו גלן רייס, אבל את מה שקליי עשה ברבע הזה לא ראיתי אף פעם. אם לא ראיתם, אני ממליץ מאוד לצפות בוידאו:

אחרי עונת האליפות חזר קליי תומפסון מחופשת הקיץ טוב יותר, כהרגלו. הוא נבחר בפעם השנייה ברציפות לאולסטאר, והמשיך למצב את עצמו ככוכב NBA. הוא היה שותף בכיר לעונה המופלאה האחרונה, בה שברו ה- Warriors כמעט כל שיא אפשרי, כולל המאזן הטוב ביותר אי פעם בעונה הרגילה. מבחינה קבוצתית, הפלייאוף היה פחות מוצלח. סטף קארי נפצע ונעדר מסדרה וחצי. גם כשחזר, לא היה בשיאו. תומפסון, לעומת זאת, היה נפלא. בהעדרו של קארי, הוביל את ה- Warriors לניצחון מול יוסטון 4-1. היו לו סדרות נהדרות גם נגד פורטלנד ואוקלהומה סיטי, כולל הופעה הירואית במשחק מספר 6, בו ה- Warriors היו חייבים לנצח בחוץ כדי להשאר בחיים. בגמר נגד קליבלנד, נראה היה שהוא נופל מהרגליים בהתקפה, אבל עדיין היה סולידי. בסך הכל הפגין פלייאוף נפלא, בעיקר בהגנה, כשהוא מצר את צעדיהם של ג’יימס הארדן, דמייאן לילארד, ראסל ווסטברוק וקיירי ארווינג. מאוד מרשים.

באפריל 2013 הטיל מארק ג’קסון, מאמן ה- Warriors באותם ימים, פצצה: “קארי ותומפסון הם הקו האחורי הטוב ביותר מבחינת קליעה אי פעם”. באותם ימים דבריו עוררו מחלוקת. היום, שלוש שנים מאוחר יותר, לא נראה לי שמישהו יכול לחלוק על דבריו. בואו נסתכל במספרים: בעונה האחרונה קליי תומפסון קלע 276 שלשות. יותר טוב מכל אחד אחר בהיסטוריה… למעט סטף קארי. ברשימת העונות הפוריות ביותר מבחינה זו, קארי ותומפסון תופסים את 4 המקומות הראשונים, וסך הכל 6 מתוך 11 הראשונים, בכל הזמנים. המצב דומה בפלייאוף: תומפסון קלע 98 שלשות בפלייאוף האחרון, כשהוא משווה את שיאו של קארי מהעונה הקודמת. בסך הכל הם תופסים 4 מבין 7 המקומות הראשונים ברשימה זו, בכל הזמנים. קארי ותומפסון קולעים יותר שלשות מכל שחקן אחר בהיסטוריה. אם אתם חושבים שכל השיאים הללו מבטאים כמות שבאה על חשבון איכות, בואו נדבר על אחוזים. מקום שני באחוזים לשלשות: סטף קארי. מקום 12: קליי תומפסון. שוב, מדובר על כל שחקני ה- NBA בכל הזמנים! מדהים ששניים כאלו משחקים באותה קבוצה ובאותו הזמן.

קליי תומפסון כבר עתה נמצא בדרך הבטוחה להיכל התהילה. לפניו עוד שנים רבות ב- NBA. זה עתה זכה במדליית זהב אולימפית. השמיים הם הגבול מבחינתו. סביר שיהיה שותף לעוד הרבה שיאים ורגעים יפים של ה- Warriors. אני לא יכול לחכות.