הפסד ביתי לדנבר, רצף הניצחונות נקטע

בדר״כ כשהווריורס מפסידים, אחד מהשניים קורה: או שהם באים בלי אנרגיה ולא משחקים הגנה, או שהיריבה תופסת יום קליעות משוגע. הערב הווריורס הפסידו בגלל סיבה אחרת: הם פשוט הטילו ביצה בהתקפה. שום דבר לא הלך. פשוט חושך. ותיקי מועצת הלול לא זכו לראות ביצה כזאת מימיהם. לפעמים זה קורה לקבוצות הכי טובות.

המשחק נפתח עם שלשה של דריימונד. זה היה יתרון השיא של גולדן סטייט הערב. עוד נחזור לשלשה הזו. אחרי 4 וחצי דקות של משחק הווריורס עדיין חיפשו נקודות נוספות, כשהם בפיגור 9-3. פסק זמן של קר נתן את האות לריצת 0-8, ומכאן התפתח משחק צמוד, כששתי הקבוצות מתקשות להכנס לקצב בהתקפה. סל של כספי עם הבאזר הוריד את האלופה בפיגור 2 נקודות להפסקה שבין הרבע הראשון לשני.

הנגטס היו ראשונים לאפס את היד והעלו את היתרון שלהם ל-7. הווריורס עוד הורידו ל-2 לפני שדנבר ברחו ל-14. ברחו זו מילה קצת מטעה. יותר נכון להגיד זחלו, או הלכו ממש לאט. זה לא שההתקפה שלהם פתאום נראתה כמו יוסטון ביום טוב. פשוט ההתקפה של הווריורס נראתה כמו הקינגס ביום רע. רע מאוד אפילו. אני לא זוכר את דוראנט מתקשה ככה. כבר היו לו ערבים בהם הכדור לא נכנס, אבל הערב נראה שהוא מתקשה למצוא זריקה טובה. 6 מ-17 הערב, כולל 0 מ-5 לשלוש. קליי המשיך את היכולת החלשה שלו מאתמול, עם 6 מ-21 מהשדה ו-1 מ-10 (!) לשלוש. נורא. כשקארי יושב בחוץ פצוע, לא נשאר מספיק כוח אש כדי להתמודד עם הנגטס הערב, אפילו שהם לא היו טובים באופן מיוחד. הם קבוצה טובה, והם יהיו בפלייאוף, אבל הם יכולים לשחק הרבה יותר טוב.

הרבע השני הסתיים במינוס 12, והחצי השני כולו היה בסימן נסיון נואש לקמבק שלא קרה. וזה לא שהווריורס לא רצו. ההגנה דווקא הייתה טובה מאוד. דריימונד גרין היה מלא אנרגיה ונלחם כמו אריה מתחת לסלים מול יוקיץ׳ האימתני. הווריורס הצליחו לעצור את הנגטס הרבה פעמים – מספיק פעמים כדי לייצר ריצות משמעותיות, אבל שום דבר בהתקפה לא עבד. דקה ו-51 שניות לסיום הרבע השלישי נרשם אירוע נדיר. הווריורס קלעו שלשה. חתן השמחה, ניק יאנג, אפילו לא חייך. זוכרים את השלשה של גרין? היא נקלעה בהתקפה הראשונה של המשחק. בינה לבין השלשה של יאנג הווריורס הספיקו להחטיא לא פחות מ-20 זריקות רצופות מעבר לקשת. זאת לא טעות דפוס. עשרים החטאות רצופות לשלוש.

הרבע הרביעי היה דומה. הווריורס נלחמו בהגנה ופשוט לא הצליחו להכניס את הכדור לטבעת. 3 וחצי דקות לסיום הנגטס עלו ליתרון 17, וסטיב קר הרים דגל לבן. הכוכבים ירדו לנוח. עוד יומיים יש משחק גדול: לברון וחבורתו מגיעים לביקור חג. קארי עדיין יהיה על הספסל, ואני אהיה שם כדי לראות מקרוב ולדווח, מטעם אתר הופס, שם תוכלו לקרוא על כך.

כאמור, יום קשה עבר על כוחותינו בהתקפה. אני לא יכול לציין אפילו שחקן אחד ששיחק היטב בהתקפה. קארי וליוינגסטון כאמור פצועים, ואיגודלה היה חלש במיוחד, משחק שני ברציפות. כספי קלע 5 נקודות באחוזים טובים (כמו תמיד, יש לאמר), הוסיף 7 ריבואנדים ו-2 אסיסטים ב-21 דקות, אבל לא הצליח להטביע חותם משמעותי על המשחק.

לפני שאסיים בקריאת עידוד מסורתית, אני רוצה להביט שוב על דף הסטטיסטיקה. הנה התוצאה הסופית של הערב: 81-96 לאורחים מדנבר. 81 נקודות לווריורס, ב-4 רבעים. 6 נקודות פחות מהממוצע העונתי שלהם ל-3 רבעים בלבד. לא נעים.

GO WARRIORS

התפרקות בדנבר – הווריורס הובסו 132-110

במשחק החמישי העונה אירחו הווריורס את אוקלהומה, למפגש הראשון אי פעם של ווסטברוק ודוראנט כיריבים. זה היה מפגש טעון, ולמרות שגולדן סטייט ניצחו בקלות, זה היה כרוך בהרבה אנרגיה אמוציונאלית. למחרת הווריורס התייצבו בסטייפלס סנטר למפגש עם הפגייה של הלייקרס והובסו. בשלושת הימים האחרוונים התסריט חזר על עצמו: משחק ראשון לדוראנט באוקלהומה מאז עזב, שוב ניצחון קל ושיא של אנרגיה אמוציונאלית, ושוב התפוררות מוחלטת במשחק הבא, הפעם בדנבר.

המשחק היה גמור כבר בחצי הראשון, בו קלעו הנגטס 79 נקודות לעומת 54 של הווריורס. ב-24 הדקות הללו קלעו הנגטס 16 שלשות ב-70% (5 מ-19 לווריורס), והתעללו בווריורס מתחת לסל עם 31 כדורים חוזרים לעומת 12 של גולדן סטייט, כולל 0-17 בנקודות כתוצאה מריבאונד התקפה. המשחק באוקלהומה העלה לכותרות את ה-cupcake כדימוי לרכות. יצא לי כבר לטעום cupcakes קשים בהרבה ממה שראיתי הערב בהגנה של הווריורס. לגבינה שוויצרית יש פחות חורים. הווריורס הגיעו מתים לחלוטין למשחק הזה, ולא הראו אפילו צל של רוח לחימה. שני המשחקים האחרונים, בממפיס ובאוקלהומה, הוציאו מהם את כל האנרגיה. משחק שלישי תוך ארבעה ימים, ולווריורס פשוט לא נשאר דלק.

16 שלשות בחצי שווה לשיא NBA, והנגטס המשיכו להשוות שיאים, כאשר הוסיפו עוד 8 בחצי השני: 24 שלשות (שווה לשיא NBA למשחק) ב-60%. רוב השלשות היו חופשיות לגמרי. הווריורס במקום ראשון בליגה בשמירה על קשת השלוש. לא הערב. הנגטס השיגו איזו זריקה שרצו, השתלטו על הכדורים החוזרים ופשוט מעכו את הווריורס, שלמעט דוראנט נראו חסרי עניין במשחק. אפילו לגרין לא היו אנרגיות הערב. תומפסון קיבל מנוחה עקב פציעה בעקב, וקארי נתן את אחד המשחקים החלשים בקריירה, בשני צידי המגרש: בהתקפה סטף קלע 11 נקודות כולל 1 מ-11 לשלוש, ובהגנה הוא גרם לג’מיר נלסון, או-טו-טו בדיור מוגן, להראות כמו סופר-סטאר.

היתרון צמח עד ל-28, וסטיב קר הבין שהערב הוא לא יקבל דבר מהכוכבים שלו, אז הוא הושיב אותם על הספסל. הרבע הרביעי נפתח בפיגור 22, כשקר מעלה את מקאו, קלארק, לוני, וובר וג’ונס. למי שלא מכיר: פטריק מקאו, גארד רוקי, מקום 9 בווריורס מבחינת דקות למשחק; איאן קלארק, גארד, מקום 8 בווריורס בדקות למשחק; קוון לוני, פורוורד, מקום 12 בדקות למשחק; דיאנטה וובר, גארד, שחקן ליגת פיתוח שחתם על הארכת חוזה ל-10 ימים, במשחקו הרביעי בקבוצה; דמיין ג’ונס, סנטר רוקי, שבילה את רוב העונה בליגת הפיתוח וכמעט לא שיחק במדי גולדן סטייט. החמישייה הנ”ל, בתוספת מקאדו שהחליף את לוני, קצה הספסל של הווריורס, שיחקה חזק. סוף סוף ראינו שחקני הגנה מזיזים את הרגליים ונאבקים על ריבאונד. מול המחליפים של דנבר זה עבד לא רע: וובר שיחק מצויין בהגנה, מקאו הוביל את ההתקפה, ושבע וחצי דקות לסיום היתרון קוזז ל-9 בלבד. משחק פתוח לגמרי.

היה מעניין לראות את הדינמיקה על הספסל של גולדן סטייט. בזמן שהמחליפים פתחו מחדש את המשחק, הכוכבים נעמדו על הרגליים ועודדו אותם מבחוץ. אפשר להנות מהווריורס גם כשהם משחקים חרא. מייק מלון, מאמן דנבר, החזיר את החמישייה הפותחת. סטיב קר העדיף לתת למחליפים לשחק. האמת? אני מסכים ב-100% לצעד הזה. קארי וגרין היו חלשים. אם דוראנט היה נכנס אז זה היה גומר לגמרי את השטף הקבוצתי: שחקני הספסל היו בוודאי מוסרים לו את הכדור ומסתכלים. עדיף היה לתת לזה להמשך, למרות שקשה היה לראות את קצה הספסל של גולדן סטייט מתגבר על החמישייה של דנבר, אפילו כשהם חסרים הרבה חלקים. ואכן, כך היה: הנגטס רצו 0-8 וסגרו סופית את הדלת. הפסד תשיעי לווריורס העונה, כמו בכל העונה הקודמת.

שתי הקבוצות היו חסרות שחקני מפתח: תומפסון, ליוינגסטון, פצ’וליה ודייויד ווסט אצל הווריורס – קנת פאריד, דנילו גלינארי, ווילסון צ’נדלר, דרל ארתור ועמנואל מודייה אצל הנגטס. זה לא מה שהכריע את המשחק, להיפך: למרות שתומפסון הוא האולסטאר היחיד ברשימה הזו, פאריד וגלינארי הם שחקנים מובילים בדנבר. רשימת הפצועים והחולים דווקא נתנה יתרון לווריורס.

דנבר במקום ה-8 במערב, עם יתרון משחק וחצי על פורטלנד. שתי הקבוצות עשו לאחרונה טרייד: מייסון פלמלי לדנבר, יוסוף נורקיץ’ ובחירת דראפט ראשונה לפורטלנד. אם המטרה היא פלייאוף השנה, זהו טרייד מצויין לדנבר. פורטלנד כנראה ויתרו על העונה. המקום היחיד בפלייאוף שנותר בר השגה הוא המקום השמיני, וכנראה שהבלייזרס לא ממש ששים לפגוש את גולדן סטייט בסיבוב הראשון. עדיף ללכת לדראפט.

עוד יומיים סקרמנטו באים לביקור, ואח”כ, סוף סוף, הפגרה המיוחלת של האולסטאר. הווריורס זקוקים למנוחה. קר וארבעת הכוכבים יטוסו לניו-אורלינס, אבל לפחות תהיה מנוחה מנטאלית מהלחץ של המשחקים. מזל טוב, שון ליוינגסטון, להולדת הבת!

GO WARRIORS